ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

המזיק אדם שעמד לתקן משאו | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ד אב תשע"ח

המזיק אדם שעמד לתקן משאו


הרב חיים שרייבר

שאלה:
הרמב"ם פוסק (חובל ומזיק ו ח): "היה בעל החבית ראשון ובעל הקורה אחרון ונשברה חבית בקורה חייב, שזה כמי ששברה בידו בכוונה, ואם עמד בעל החבית לנוח פטור, ואם הזהיר לבעל הקורה ואמר לו עמוד הרי זה חייב, ואם עמד לתקן משאו אף על פי שלא הזהיר לבעל הקורה הרי הוא חייב."
ערוך השולחן (חו"מ שעט ד) מסביר את כל הדין הזה עפ"י ההגדרות של "שניהם ברשות", “רשות מזיק", ו"רשות ניזק". כאשר עמד לנוח – פטור, כי זה נחשב ל"רשות מזיק”, שלדעת הרמב"ם (בהלכה ג) ודאי פטור, וגם לדעת רש"י (בביאורו לסוגיה בב"ק דף מ"ח) פטור (אפילו אם המזיק ידע שהניזק שם) כשהוזקו זה בזה (ולא הזיקו זה את זה בידים), כמו במקרה שלנו.
השאלה שלי היא כזו: מדוע הרמב"ם פוסק שבמקרה שעמד לתקן משאו – המזיק חייב? הרי לכאורה כשעמד לתקן משאו זה נחשב כרשות שניהם, שלדעת הרמב"ם (בהלכה ג) בכל מקרה פטור (כי הוא שוגג), ולדעת רש"י (ב"ק מ"ח) פטור במקרה שהוזקו זה בזה (כמו המקרה שלנו)!

תשובה:
שלום
הרב איסר זלמן מלצר בספרו אבן האזל על הרמב"ם (חובל ומזיק פרק ו' הלכה ג' ד"ה והנה) מבאר ששינהם ברשות והזיקו חייבין זה רק במזיק בכוונה ופשיעה גמורה נחשב כמו בכוונה "ולהדיא כתב הרמב"ם בהל' ח' דפשיעה גמורה חשיב כמו בכונה, והרמב"ם דפטר בשניהם ברשות אינו אלא בנפל מן הגג או בנתקל". על פי זה ניתן לומר שכאשר עמד בעל החבית לתקן משאו דבר שמצוי ומקובל היה על בעל הקורה לתת את דעתו על כך שיתכן שמצב זה יקרה ומכיון שלא נזהר אף על פי שהיה שניהם ברשות חייב כדין פשיעה.
יום טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il