ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

האם יש איסור "לא תתגודדו" במנהג הנחת תפילין בט’ באב | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י אב תשע"ח

האם יש איסור "לא תתגודדו" במנהג הנחת תפילין בט’ באב


כולל הלכה בית אל

שאלה:
באיזור שלנו יש מס' בתי כנסת שבמניין אחד חלקם מניחים תפילין בט' באב וחלקם לא, האם אין בכך "לא תתגודדו"? מדובר על ציבור מגוון שידוע שכל אחד נוהג כמנהג אבותיו וכמובן שאין הקפדה ואפ' רוצים להתפלל יחד ולא להתחלק להרבה מניינים. לא מצאתי כ"כ מי שכתב על זה. אשמח לתשובה. תודה ובשורות טובות

תשובה:
אכן ב"ה זכינו לקיבוץ גלויות ויש מניינים רבים בארץ שחלק ניכר ממתפלליו נוהג להניח והחלק הב' אינו נוהג להניח, וכל אחד ממשיך במסורת אבותיו בהסכמת כל הציבור ומרא דאתרא, ולכן ניתן להמשיך במצב הנוכחי ואין בכך איסור "לא תתגודדו", וכמו שציינת, מתפללים יחד מרצון, ובאהבה (ועי' במקורות).


מקורות:
יעו' ערוה"ש סי' תרנ"א שס"ל שאין איסור " לא תתגודדו" שייך במנהג, וכדברי המג"א שהאריך בסוגיה זו שנראה לכא' שהפוס' סתמו ולא פירשו, ותמה על הרמ"א בעניין מנהגי האבילות בספירת העומר. ובשו"ת דברי משה (הלברשטאם) האריך והביא שבמקום חדש אדרבא האיסור הוא להתווכח לישר קו בין כולם, משא"כ אם כולם נשארים במנהגיהם. והביא מהמהרש"ג שאין לא תתגודדו בפסקי השו"ע והרמ"א. ובמקראי קודש (הררי) הביא בשם הגר"מ אליהו שנשאל במעשה, בספרדי שנוהג להניח שנכנס לבית כנסת שיש מנהג קבוע לא להניח ואעפ"כ היה יחיד והניח, ואחד שם הקפיד עליו, וענה הרב שאף שאינו ראוי, מ"מ אין איסור לא תתגודדו כיון שיודעים שיש לחלק מהספרדים מנהג כזה עיי"ש. ובנידו"ד מדובר במקרה אחר לגמרי וודאי שמותר, שהרי בד"כ חלק גדול מניח וחלק גדול לא מניח, ונעשה כך בהסכמה מראש, ואין מנהג ראשוני במקום שרק מניחים או להיפך. ובפשטות לענ"ד אף בלא המציאות כיום שב"ה כולם מרחוק באו ונתקבצו יחד מארבע כנפות הארץ, אף אם לא נקבל את כל סברות האחרונים הנ"ל, הרי בשורש סוגיית "לא תתגודדו" בגמ' ביבמות, וברא"ש שם משמע להדיא באיסורא ולא במנהג, (וכמ"ש הקרן אורה בסברת רש"י. אולם עי' מש"כ בילקו"י הל' ט' באב לאסור, ושמא יודה בנידון השא' ומיירי שם במקום שיש מנהג מוגדר וכמ"ש בשו"ת דברי משה הנ"ל. וקשה לי מש"כ ב"השיב משה", אף שניתן לדחות שהנחת תפילין בחוה"מ שאני ממנהג רגיל, וגם דברי האגרו"מ לגבי נפיל"א מיירי בבית כנסת שיש בו קפידא וכד' שפחדו ממנהגים אחרים, וגם דברי המ"ב בתרס"א ביושבים בסוכה כמה בעלי בתים שינהגו כמנהג אחד קשה וצ"ע בסוגיין כמו ששמעתי מת"ח גדול, ועוד שאם כן איך נמצא רגלינו כיום) ואף לעולה משיטת רש"י שהטעם לאיסור משום "תורות תורות", בנידו"ד מדובר על מנהג, וגם לשיטת הרמב"ם שהטעם משום מחלוקת, הרי אם מראש מודיעים שאין קפידא בדבר, ודאי שאין לחוש. הנ"ל נכתב בהתייעצות עם מו"צ ורבני קהילות.


שנתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות.
בברכה, הרב נועם דביר מייזלס


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il