ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב שבת ומועדים תשעה באב ועשירי באב

האם יש איסור "לא תתגודדו" במנהג הנחת תפילין בט’ באב

שאלה
באיזור שלנו יש מס' בתי כנסת שבמניין אחד חלקם מניחים תפילין בט' באב וחלקם לא, האם אין בכך "לא תתגודדו"? מדובר על ציבור מגוון שידוע שכל אחד נוהג כמנהג אבותיו וכמובן שאין הקפדה ואפ' רוצים להתפלל יחד ולא להתחלק להרבה מניינים. לא מצאתי כ"כ מי שכתב על זה. אשמח לתשובה. תודה ובשורות טובות
תשובה
אכן ב"ה זכינו לקיבוץ גלויות ויש מניינים רבים בארץ שחלק ניכר ממתפלליו נוהג להניח והחלק הב' אינו נוהג להניח, וכל אחד ממשיך במסורת אבותיו בהסכמת כל הציבור ומרא דאתרא, ולכן ניתן להמשיך במצב הנוכחי ואין בכך איסור "לא תתגודדו", וכמו שציינת, מתפללים יחד מרצון, ובאהבה (ועי' במקורות). מקורות: מבואר בערוך השולחן (או"ח תרנ"א) שלא שייך במנהג איסור "לא תתגודדו", וכדברי המג"א (תצ"ג סק"ב) שהאריך בסוגיה זו, שנראה שהפוס' סתמו בה ולא פירשו עניינה, ותמה על הרמ"א מדוע כתב שיש איסור לא תתגודדו מנהגי האבילות בספירת העומר. ובשו"ת דברי משה (הלברשטאם) האריך בסוגיה זו, והביא שבמקום חדש שאין בו מנהג אדרבא האיסור הוא ליצור ויכוחים חלילה ולנסות לישר קו בין כולם, משא"כ אם כולם נשארים במנהגיהם. והביא מהמהרש"ג שאין איסור לא תתגודדו בפסקי מרן השו"ע והרמ"א. ובמקראי קודש (הרב הררי) הביא בשם הגר"מ אליהו שנשאל, בספרדי שנוהג להניח שנכנס לבית כנסת שיש מנהג קבוע לא להניח ואעפ"כ היה יחיד והניח, ואחד שם הקפיד עליו. וענה הרב שאף שאינו ראוי, מכל מקום אין איסור לאתתגודדו כיון שיודעים שיש לחלק מהספרדים מנהג כזה עיי"ש. ובנידון השאלה מדובר במקרה אחר לגמרי, שהרי בד"כ חלק גדול מניח תפילין וחלק גדול אינו מניח, ונעשה כך בהסכמה מראש, ואין מנהג ראשוני במקום שרק מניחים או להיפך, ודאי שיש להתיר. וכל שכן במציאות ימינו, שב"ה כולם מרחוק באו ונקבצו יחד מארבע כנפות הארץ לארץ הקודש, וכולם יודעים שיש מנהגים שונים, אף אחד אינו חושד בשני שהוא שהוא גורם למחלוקת וכיוצא בזה, בפרט שלא מדובר על אדם אחד אלא על מניין שלם בתוך ביכנ"ס. אף אם לא נקבל את כל סברות האחרונים הנ"ל, הרי בשורש סוגיית "לא תתגודדו" בגמ' ביבמות (יג:), וברא"ש (שם) משמע להדיא שמדובר בענייני איסור ולא במנהגים, כמו שכתב הקרן אורה בסברת רש"י. (ויש להעיר על מש"כ בילקו"י הל' ט' באב לאסור, ואולי יודה בנידון שאלתנו, ומיירי שם במקום שיש מנהג מוגדר וכמ"ש בשו"ת דברי משה הנ"ל. וקשה לי מש"כ ב"השיב משה", אף שניתן לדחות שהנחת תפילין בחוה"מ שאני ממנהג רגיל, וגם דברי האגרו"מ לגבי נפיל"א מיירי בבית כנסת שיש בו קפידא וכד' שפחדו ממנהגים אחרים, וגם דברי המ"ב בסי' תרס"א ביושבים בסוכה כמה בעלי בתים שינהגו כמנהג אחד, כבר יישבו האחרונים). ואף לעולה משיטת רש"י שהטעם לאיסור משום "תורות תורות", בנידון השאלה מדובר על מנהג, וגם לשיטת הרמב"ם שהטעם משום מחלוקת, הרי אם מראש מודיעים שאין קפידא בדבר, ודאי שאין לחשוש שיש איסור בדבר. הדברים האמורים נכתבו בהתייעצות עם ת"ח ורבני קהילות. שנתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות. בברכה נאמנה,
עוד בנושא תשעה באב ועשירי באב

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il