אני מתפלא איך זה שאנו אומרים תהילים בקריאת שמע שעל המיטה אם אין לומר תהילים קודם חצות הלילה? בדומה לזה לרבים יש מנהג של אמירת תהילים בזמן שמירה על מת גם קודם חצות הלילה. מהי הסיבה ליוצאים מן הכלל הללו?

הבאר היטב סימן רלח ס"ק ב מביא את דעת האר"י ז"ל שאין לקרא מקרא בלילה. ובשעה"צ שם ס"ק א מביא את דברי הבה"ט וכותב דבפמ"ג משמע דיכול לקרא מקרא, ונראה דאפילו להמחמירין לית בזה איסורא, אלא שלכתחילה יותר טוב ללמוד מקרא ביום ונובע ד"ז ממה דאיתא במדרש שהיה הקב"ה לומד עם משה מקרא ביום ומשנה בלילה. הרי שלדעת גדול הפוסקים בדורות האחרונים המשנה ברורה מותר לקרא כל מקרא כולל תהילים בכל שעה בלילה גם על פי הקבלה. והנה גם בדעות המקובלים שמחמירין לא לקרא מקרא בלילה, הדעות חלוקות, יש דעות שונות באיזה חלק מן הלילה אין לקרא, יש האומרים שהאיסור הוא רק על תורה ולא על נ"ך כך שתהילים לא בכלל, ויש האומרים שהאיסור הוא רק דרך לימוד אבל דרך תפילה ותחנונים מותר, ויש האומרים שתהילים לא בכלל משום שהם שירות ותשבחות, ראה בהרחבה בשו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן ב.