שלום וברכה. ביום שישי האחרון שעתיים לפני שבת, ירדתי לארון מוני מים בבניין בכדי לקחת קריאת מונה, החנוכייה של הבניין יחסית מאוד ישן, חלקה חלודה ולדעתי יכולה להתחיל ליזול כל רגע. בכל מקרה בכדי לדעת איזה שעון שלנו, כנראה שנגעתי בכדי לנקות לכלוך בשעונים שעליהם רשום מספרי הדירות בכדי למצוא את המספר דירה שלי. פתאום התחיל להשפריץ מאחד החיבורים של שכן אחר, חתיכת צינור קטן חלודה שהתפורר לי בידיים. שכנים יקרים נתנו לי חלקים וכלי עבודה וסידרתי לו זמנית את החיבור, ומאחר ופחדתי לחזק יותר מדי שמא ישארו שם בלי מים זה קצת מטפטף. כעת דורש ממני השכן להחליף לו כבר את הברז וכו’ לטענתו ואולי בצדק עד לאותו רגע זה היה טוב... האם בכלל אני הייתי חייב לסדר לו??? ואם כן האם אני כבר צריך להחליף את הברז והחלקים או לסדר לו בצורה שלא יטפטף וכל השאר יישאר ישן. אגב מה קורה עכשיו שאנחנו מסדרים לו (אינסטלטור שלא מוכן לקחת אחריות ) וחלילה כל החנוכיה של הבניין תתפוצץ, האם אני גם חייב??? בתודה ובברכה

בס"ד שלום וברכה, כדי לפסוק בצורה מדויקת במקרים כאלו יש לשמוע את שני הצדדים וללכת לראות את הארון, ועפ"ז להכריע. באופן כללי לפי הטענות המוצגות כאן, נראה שאין כאן שום חיוב כיוון שהנזק נעשה באונס גמור, ומזיק באונס פטור. וכך כתב הרמ"א בסימן שעח א: "אסור להזיק ממון חבירו. ואם הזיקו, אף על פי שאינו נהנה, חייב לשלם נזק שלם... רמ"א: ודווקא שאינו אנוס גמור". וכן כיוון שהצינור בין כך ובין כך זקוק לתיקון ולא משתלם להשאירו במצב זה שמא יתפוצץ אין על המזיק חיוב תשלום. וכך מובא בגמ' ב"ק נה: שאם שבר כותל רעוע פטור מדיני אדם, כיוון שהוא מיועד לסתירה. דרך אגב אם כל החנוכיה רעועה (כולל החלק המשותף), ע"פ התייעצות עם בעל מקצוע, ניתן לדרוש מכל הדיירים של הבניין להשתתף יחד לתקן אותה כדי שלא מצב שתתקעו בלי מים או שתקראו למתקן בלחץ והמחיר יעלה בהתאם. מקור הדין נלמד מנתיבות המשפט (ביאורים סימן קסד, א): בכל מקום שיש בדבר ההוא תועלת לשניהן (שכנים או שותפים) ואי אפשר לתקן לעצמו כי אם בבוא התיקון גם להשני, כופין זה את זה ליתן כל אחד חלקו, ואין הלה יכול לומר אני לא צריך לתיקון זה... אמנם זהו דוקא בדבר שאם ימנע מלעשותו יבואו שניהם לידי היזק, אבל בדבר שהוא להשביח ואין בו יראת היזק אין יכולין לכפות זה את זה. וכן כתב בסימן קעח. בברכה, שנה טובה