בס"ד א. כמה דקות לאחר שקיעת החמה יוצאת השבת? ב. האם יש בעיה או מניעה הילכתית להקדים ולהתפלל ערבית לפני זמן יציאת השבת? ג. אם אין מניעה להתפלל לפני זמן יציאת שבת, האם יש להקפיד להגיד את ברכת "אתה חוננתנו" לאחר זמן יציאת שבת? תודה, ואשמח גם למראה מקומות

שלום וברכה! א. המקובל בארץ ישראל הוא שזמן צאת השבת הוא כ 33 דקות לאחר השקיעה. הזמן מתארך מעט יותר בקיץ ובחורף. ב. ניתן להתפלל ערבית בשעה מוקדמת יותר, החל מזמן צאת הכוכבים הרגיל, שהוא 17-20 דקות לאחר השקיעה, על פי עונות השנה. ג. ניתן לומר את ברכת "אתה חוננתנו" גם כאשר עדיין לא הגיע זמן צאת השבת. הרחבה ומקורות: א. מהגמרא במסכת שבת (לד ע"ב) עולה שזמן צאת הכוכבים הוא כשיעור הליכת שלושת רבעי מיל לאחר השקיעה. הפוסקים חישבו את משך הזמן של הליכת שלושת רבעי מיל על פי הגמרא בפסחים (צג, ב–צד, א), ועל פי האפשרויות השונות בפרשנות הסוגיה שם, ישנן דעות שונות לגבי שיעור זה – בין 13.5 ל 18 דקות (עיין בתשובה כאן). שיעור זה אמור בימי השוויון בסתיו ובאביב, ואילו בחורף ובקיץ השיעור מתארך מעט. על פי זה היה אפשר להוציא את השבת כעשרים דקות לאחר השקיעה, או מעט יותר מאוחר לשם תוספת שבת. אף על פי כן, זמן צאת השבת הנהוג בארץ ישראל הוא מאוחר יותר, משתי סיבות: א. יש שפקפקו על הזמנים הללו וטענו שאין זה מתאים למציאות, משום שבשעה זו עדיין אין מופיעים שלושה כוכבים בינוניים, ולפיכך בהכרח יש לפרש את דברי הגמרא באופן אחר. ב. יש שטענו שלעניין צאת השבת אין די בהופעת שלושה כוכבים בינוניים, אלא צריך להמתין עד שייראו שלושה כוכבים קטנים ורצופים (שו"ע או"ח רצג, ב), ולפיכך יש לאחר את הזמן יותר. בדברי פוסקי זמננו מופיעים שיעורים שונים לזמן צאת השבת, ויש שכתבו שהזמן הוא ארבעים ואף חמישים דקות אחרי השקיעה (עיין מנוחת אהבה ט, יא; שמירת שבת כהלכתה נח, ב). למעשה, ברוב הלוחות מגדירים את הזמן על פי חישובו של הרב טיקוצ'ינסקי –שהוא כ 33 דקות לאחר השקיעה בימות השוויון, ובקיץ ובחורף מעט יותר. אולם כמה פוסקים כתבו שזמנים אלה אינם מעיקר הדין, ומן הדין אפשר להוציא את השבת כעשרים דקות או מעט יותר לאחר השקיעה (עיין מנוחת אהבה שם, הערה 45; ילקוט יוסף רצג, זמן צאת השבת, סעיף ב). וכנגד הטענות שהבאנו לעיל יש לומר: א. מכמה מקורות נראה ש"כוכבים בינוניים" אין הכוונה לכוכבים הממוצעים, אלא לכוכבים גדולים למדי, אלא שאינם גדולים מאוד. על פי זה, זמן צאת הכוכבים המוקדם מתאים למציאות, שכן בזמן זה כבר מופיעים כוכבים אלה. ב. מדברי הפוסקים עולה שהדין של המתנה עד לראיית שלושה כוכבים קטנים ורצופים נאמר במצב שהאדם מסתכל בפועל בכוכבים, ועל פי זה הוא רוצה לקבוע אם כבר יצאה השבת. במצב כזה יש חשש שהוא יטעה בהגדרת הכוכבים, ולכן החמירו שימתין עד שיראה כוכבים קטנים ורצופים. אולם כאשר האדם קובע את הזמן לא על פי ראיית הכוכבים אלא על פי מדידה של הזמן שחלף מאז השקיעה, אין חשש לטעות ואין צורך להמתין עד לזמן הופעת כוכבים קטנים. עולה אם כן, שמעיקר הדין היה אכן מקום להקל ולהוציא שבת כבר בזמן צאת הכוכבים הרגיל, שהוא כעשרים דקות לאחר השקיעה. אך מכיוון שהמנהג בארץ ישראל הוא להוציא את השבת בזמן מאוחר יותר, יש ללכת בפועל על פי מנהג זה. ב. לגבי תפילת ערבית, המנהג הרווח הוא ללכת על פי זמן צאת הכוכבים הרגיל, של 3/4 מיל לאחר השקיעה. בארץ ישראל זמן זה משתנה בין 17-20 דקות, על פי עונות השנה. גם בצאת השבת, אין מניעה מלהתפלל בזמן זה, שכן רק לעניין עשיית מלאכה נהגו להחמיר ולהוציא את השבת בזמן מאוחר יותר, ואין סיבה להחמיר בתפילת ערבית של מוצאי שבת יותר מבתפילת ערבית של כל ימות השבוע. ג. לגבי "אתה חוננתנו" – כאמור, נראה שזמן צאת הכוכבים המוקדם הוא הזמן העיקרי מצד הדין, ולפיכך אין מניעה מלומר בשעה זו "אתה חוננתנו", ורק אין לעשות מלאכה עד זמן צאת השבת. ועיין עוד בשולחן ערוך רצ"ג, ג, שבאופן עקרוני מותר להתפלל ולומר הבדלה אפילו לפני צאת השבת.