1. האם כמו שיש דין של האומר שמע שמע או האומר מודים מודים משתקין אותו- יש איסור גם באומר פעמיים ברוך ברוך שמשתקין אותו? השאלה לגבי מוצאי שבת : כדי להתיר מלאכה ולא שתיה או אכילה כמובן - אדם האומר פעמיים בלי שם ומלכות את המשפט "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ולא רק את המילה "ברוך" בלבד אלא את כל המשפט - האם יש עם זה בעיה הלכתית כלשהי - או שאין עם זה אף בעיה הלכתית וזה מותר אפילו ברמה של לכתחילה? 2. האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בזה?

שלום וברכה, אין בכך בעיה כמו אמירת שמע שמע או מודים מודים אך עדיף לא לכפול סתם. אין הבדל בין ספרדים לאשכנזים לעניין זה. הרחבה: למדנו בגמרא (ברכות לג:) שהאומר מודים מודים או שמע שמע משקין אותו. הטעם הוא משום שנראה כשתי רשויות. ועיין רש"י (שם) שאם חוזר על מילה ולא על כל המשפט יש בכך בעיה שנראה כמתלוצץ. וכן נפסק בשולחן ערוך לגבי קריאת שמע (שו"ע סא ט) ולגבי מודים (שו"ע קכא ב). לגבי אמירת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד במוצאי יום כיפור כתב המשנה ברורה (סא כז): "ומה שאומרים ג"פ בשכמל"ו ביוה"כ ג"כ מותר דלא חשיב לשתי רשויות אלא בפסוק שמע שהוא עיקר קבלת עומ"ש וכיון שקבל עליו עומ"ש פ"א אין חשש באמירת בשכמל"ו יותר מפעם אחד דהא קאי על פסוק שמע ישראל וליכא מאן דאתי למיטעי". בנידון שלנו לגבי אמירת ברוך המבדיל בין קודש לחול לכאורה תהיה בעיה משום שאין את סברת המשנה ברורה לגבי ברוך שם כבוד מלכותו שהוא נסמך לפסוק אחר. מאידך נראה שאין בעיה, כי אין בברכת המבדיל קבלת עול מלכות שמים. אמנם ראה בהמשך שלדעת חלק מהפוסקים אין לומר אמן פעמיים משום שנראה כשתי רשויות, ולכאורה אמירת אמן פעמיים דומה לאמירת ברוך המבדיל פעמיים, שהרי אין באמירת אמן קבלת מלכות שמים מיוחדת, ובכל זאת אין לומר פעמיים. וכתב לי הג"ר שלמה הירש: "אני חושב שאמן ג"כ משמעותו כעין קבלת עומ"ש שעניינו האמנת ה' כמו קל מלך נאמן ולכן שייך בזה שתי רשויות. אבל בברוך לא מצאנו כלל חשש זה. והחשש רק משום שהוא מגונה שנראה כמתלוצץ, וגם יתכן שיש בזה הפסק שבאמירת ברוך הראשונה התחיל את הברכה והשניה היא הפסק שלא לצורך. באמירת המבדיל לא שייך טעם זה. אבל זו שטות. (זכור לי מנפש הרב שיש עניין לפי התורה לא לעשות שטות גם כשאין בזה איסור)". עכ"ל הגר"ש הירש. הפמ"ג (משב"ז סא ד) כתב טעם אחר שמותר לומר ברוך שם כבוד מלכותו - משום שאין בו שם ה'. המ"ב ציין לדבריו (שער הציון סא טז). לפי זה בנידון שלנו אין בעיה. מצינו בדברי הפוסקים שגם אין לומר אמת אמת לאחר קריאת שמע (מ"ב סא יא) וכן אמירת אמן פעמיים היא בעיה (רמ"א סא יב). הבית יוסף והמגן אברהם לא סברו שזה בעיה לומר אמן פעמיים. אך המשנה ברורה (סא כח) כתב שהאחרונים הסכימו לאסור. וביביע אומר (ח"ו סי' ז) דן לגבי חזרה על פסוקים וקטעי תפילה לצורך המנגינה והתנגד לכך וז"ל: אמנם ראיתי להרה"ג רבי יהודה די מודינא בשו"ת זקני יהודה (סי' קלא), שנשאל על החזנים שמנגנים ע"פ חכמת המוסיקה, וכופלים מלת כתר בחזרת המוסף, אם יש קפידא על זה, והשיב ע"פ דברי הגמ' בברכות (לג:) שלא הקפידו אלא על שמע שמע או מודים מודים משום דמחזי כשתי רשויות, מכלל שבשאר תיבות אין איסור כלל. ובפרט שמלת כתר יתנו לך, הוא שבח להקב"ה, וכשחוזר על התיבה ב' פעמים הו"ל כמי שאומר כתרים יתנו לך, ומי מעכב מלשבח את ה' כמה פעמים וכו' ע"ש. ובאמת דמההיא דברכות ליכא ראיה להתיר, שעכ"פ מגונה מיהא הוי. וגם התם קמ"ל שאפי' מי שלא כיון בראשונה וחוזר כדי לכוין בשניה, משתקים אותו, משום דמחזי כשתי רשויות, ואטו חברותא כלפי שמיא ומחינן ליה במרזפתא דנפחא כדאיתא התם. ואה"נ דבעלמא נמי אם היחיד חוזר התיבה או הענין בשביל כוונה שפיר דמי, משא"כ ש"צ שחוזר תיבות בשביל הנגינה בודאי שאין להתיר, דגמרא גמור זמורתא תהא, ודמי לכנור של לצים...ותלי"ת שאצל הספרדים רובם ככולם זהירים בזה, והמעטים שאינם בקיאים בהלכה יש להזהירם לבל יכפלו תיבות בתפלה, כדברי הפוסקים הנ"ל. ולשומעים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב". וראה מה שכתבתי כאן לגבי חזרת החזן על מילים: https://www.yeshiva.org.il/ask/136481