שאלה: שלום כבוד הרב. בערב סוכות האחרון, כשחזרתי מתפילת ערבית עצר אותי רכב והיושבים בו ביקשו ממני הכוונה לבית של משפחה מסויימת. ידעתי היכן הם גרים, אבל אני יודעת שגם אסור לי להסביר להם בגלל שיש כאן סיוע בידי עוברי עבירה. עניתי להם שאני לא יכולה להסביר. אבל זה היה מתוך תחושה של חוסר שלמות ומבוכה, וככל שחשבתי על זה עלו כמה שיקולים: א. יש כאן צד מסויים של פגיעה, חוסר נעימות (גם אם קטן) ב.ייתכן שהם יסעו עכשיו יותר, כי יצטרכו לחפש בעצמם (ואכן ראיתי שהם נסעו לכיוון הלא נכון, ובעצם גרמתי להם לחלל יו׳ט יותר) ג. כי כך יכול להיות שאני גורמת ליהדות להצטייר בעיניהם כ׳מוזרה׳, ובעצם יתכן שאגרום להם להתרחק, או לא לרצות להתקרב.. אשמח לדעת כיצד יש לפעול במצב כזה ובמצבים כדוגמת זה, להבא? האם השיקולים שכתבתי להלן רלוונטיים? והאם יש הבדל בדינים בין יו׳ט לשבת? תודה מראש.
תשובה: עדיף לומר אינני יודעת וזה לא יחשב כמוזר, ואפשר להתכוין בלב שאינני יודעת אם מותר לענות.
גירסת הדפסה
שלח לחבר