אני מייעץ במקרים של התדיינות אזרחית שיכולים לקחת שנים עד שהם מסתיימים, ולכן אני חייב להמתין לקבלת שכרי, בשני מקרים ההמחאות של משרד עורכי הדין "חזרו" למרות העובדה שמשלמים לי מתוך הרווח של תוצאות מוצלחות. במילים אחרות, בשני המקרים הייתי אחראי על יצירת הכנסה שכיסתה את עלות השירותים שלי ולמרות שקיבלתי תשלום בהמחאות, החשבונות שעליהם הם נמשכו לא הכילו מספיק כסף, אחרי קרוב לשנה אני עדיין מנסה לגבות עבור אחד מהמקרים הללו, ואם ירצה ה' זה ייפתר בקרוב מאוד. יש לי עניין אחד שתלוי ועומד עם האדם הספציפי הזה, בשל אי תשלום במקרים הנ"ל, הייתי רוצה להתנער מההסכם המילולי שלי לייעץ בסופו של הענין הזה, העיכוב בתשלום והקושי ברדיפה אחר התשלום גרמו לי ולמשפחתי בעיות מיותרות, הסיבה המשנית היא האבחנה במגמה ההולכת וגוברת של התעלמות מהייעוץ שלי – עד כדי סיכונו של בעל הדין, השקעתי כבר יותר משנה של עבודה על הענין הסופי הזה ואני מוטרד לגבי התנערות מהמילה שלי, אין חוזה בכתב, האם זה מחוסר אמנה או שיש לי סיבה להתנער מההסכם המילולי שלי לייעץ בעניין זה? הערות: האדם השני אינו שומר מצוות, ואין לנו בית דין באזורנו, אני ספרדי.

אין זה נכון לתת תשובה לשאלה ספציפית זאת, כמו לכל שאלה שיש בה שני בעלי דין, ללא שמיעת שני הצדדים וכל הפרטים הנוגעים לענין (דבר זה נלמד בגמרא סנהדרין דף ז: מהפסוק "שמוע בין אחיכם ושפטתם" – דברים א, טז. ונפסק להלכה בשו"ע חו"מ סימן יז סעיף ה). באופן כללי ניתן לומר שענין מחוסר אמנה הוא אכן רציני מאוד, במסכת ב"מ דף מח. כתוב שהחוזר בו מדברים אין רוח חכמים נוחה הימנו, הנמוק"י (כט. ד"ה איתמר ובד"מ חו"מ סימן רד ס"ק ב) מוסיף שנקרא שאינו עושה מעשה ישראל, ובפרישה (שם ס"ק יא) כותב על דברי הטור שראוי לאדם לעמוד בדיבורו; דכתיב (צפניה ג, יג) "שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב", ובהמשך הגמרא שם דף מט. יש הלומדים ענין זה מהפסוק "הין צדק" (ויקרא יט, לו) שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק. וזה נפסק בשולחן ערוך חו"מ סימן רד סעיף ז, וברמ"א סעיף יא, ובמיוחד שאתה ספרדי ומרן המחבר מחמיר בזה כדעת הרמב"ם שאפילו כשיש שינוי בתנאים כגון שנתייקר השער אין לחזור בו (סמ"ע שם ס"ק יב). אולם מצד שני יש בהחלט מקרים בהם אדם יכול לחזור בו כמו שניתן לחזור גם ממקח שנעשה בקנין גמור במקרים של מקח טעות, ראה רמב"ם הלכות מכירה פרק טו ושולחן ערוך חו"מ סימנים רלב - רלד.