ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שימוש בגג הבניין | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ו אדר א' תשע"ט

שימוש בגג הבניין


הרב משה מאיר אבינר

שאלה:
כבוד הרב שלום וברכה, מה שקורה: בניין בביתר עילית שנבנה לפני 20 שנה, והוא בן 5 קומות שבו 10 דיירים. בגג ישנם משאבת מים ששייכת לכלל השכנים וגם על בגג ישנם קולטי שמש ששייכים לכלל השכנים. תיקון וניקוי המרזבים בגג נעשו כל הזמן על ידי כל השכנים, הקבלן עשה את הכניסה לגג מחדר המדרגות, ובכל השנים האלה טענו 2 דיירי הקומה העליונה בבניין שהגג שייכים אליהם, שנקנתה מהקבלן כמו הדירה. ומה שבאמת היה שקנו את הגג בשחור מאחד שהיה נאמן לקבלן. דירה אחת זה עוד דייר שקנה מהקבלן שעוד לא שיפץ בגג ודירה אחת גר דייר שהוא כבר קונה שלישי, שכבר בנה חדרים בגג השכנים טוענים שהגג שלהם ושיקרו אותם שהיא לא שייכת להם ואמרו להם שהיא נמכרה חוקית ולכך לא השתמשו בגג ולא דרשו כסף מהגג שאחד שכבר בנה בה,
השאלות הוא כזה:
א), במצב הזה למי באמת שייך הגג 1), לאחזקת הרעפים בגג 2), ניקיון מרזבים 3), הרחקת היונים,
ב), שימוש בגג להוספת קומה 1), לגור בה 2), להוספת דיירים,

תודה רבה,
נ,ב, ראוי לציין שבוועדות בנייה בעיריית ביתר עילית מאשרת הבנייה בגגות לאחד השכנים ואינה שואלת למי באמת שייכת הגגות,

תשובה:
בס"ד
שלום וברכה,

כדי לענות על שאלה זו יש לשמוע את שני הצדדים,

באופן כללי כדי שהגג יהיה שייך לאחד מהדיירים יש לרשום אותו בטאבו על שמו. כיום ניתן לבדוק זאת דרך האינטרנט באתר: (http://fileextractor.justice.gov.il/tabu). אם לא קיים רישום כזה הגג הוא רכוש משותף.

א) אם הגג שייך לבעלי הדירה העליונה - הרי האחריות לטפל במה שקורה בו הוא על בעלי הדירה העליונה.
ב) לגבי הוספת קומה, גם זה יש לבדוק בתקנון, ע"פ החוק יש לבקש אישור מכל דיירי הבניין אלא א"כ בתקנון כתוב שזכות זו נתונה לו ללא צורך באישור שאר הדיירים.

עיין באתר פסקים http://www.psakim.org/Psakim/File/1471 דיון לגבי הוספת יחידת דיור בבניין דירות, על פי ההלכה ועל פי החוק:
מקור הדין:
במשנה (בבא בתרא נ"ט:) נאמר:
"לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין. לקח בית בחצר אחרת – לא יפתחנה בחצר השותפין. בנה עלייה על גבי ביתו - לא יפתחנה לחצר השותפין, אלא אם רצה - בונה את החדר לפנים מביתו, ובונה עלייה על גבי ביתו, ופותחה לתוך ביתו".

והסבירה הגמרא (שם ס'.): "לקח בית בחצר אחרת - לא יפתחנו לחצר השותפין. מאי טעמא? מפני שמרבה עליהם את הדרך".

ופירש הרמב"ן: "מפני שמרבה עליהן את הדרך. כלומר שהיום או מחר ישכירנו לאחרים או מעכשיו יושיב אכסניים הרבה בביתו כיון שיש לו פתח אחר בחצר ולא יכנסו דרך ביתו מה שלא היה יכול לעשות מקודם לכן והדרך מתרבה עליהן..."

וכן פסקו השולחן ערוך והרמ"א (חושן משפט קנ"ד, א):
"אחד מהשותפין בחצר שלקח בית בחצר אחרת, אינו יכול לפתוח פתחו לחצר השותפים שלו. (שכל אחד מבני החצר אין לו רשות לשנות כלל, אלא כמו שבנאו או קנאו או ירשוהו יש להם לנהוג בו) (טור סע"ב). אפילו בנה עלייה על גב ביתו, לא יעשה לה (פתח) לתוך החצר, לפי שמרבה עליהם את הדרך, נעשה כמי שהיה לו שכן אחד ונעשו לו שכנים הרבה. אבל יכול הוא לבנות עלייה על גב ביתו בנין חדש, ובלבד שלא תהא פתוחה לחצר אלא לתוך ביתו. ואין צריך לומר שאם רצה לחלוק (ביתו) לשנים, חולק, כיון שאינו פותח פתח אחר לחצר...".

מכאן שיש חילוק בין הוסיף דירה שהפתח שלה מחדר המדרגות או שהפתח לדירה יוצא מתוך ביתו.

בהמשך הפסק דנו האם חדר מדרגות דינו כחצר או מבוי והכריעו שדינו כחצר מחמת הרעש והליכלוך שריבוי דיירים גורם.

בברכה,


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il