שלום לכבוד הרב. ניסתי לברר מה מברכים על חמוציות וממש התבלבלתי, כל אחד אומר או כותב משהו אחר. מדובר על עץ כיון שהגזע והענפים שלו לא מתחלפים והוא חי הרבה שנים, ולפי זה פשוט שצריך לברך בורא פרי העץ? אשמח לפירוט.

שלום וברכה. ברכת חמוציות היא - בורא פרי עץ. כך עולה מדברי הראשונים והאחרונים בהגדרת אילן לעניין ברכות וערלה, ביחס לצמח החמוציות, ואלו סימניו העונים לגדרי אילן; א. מבנהו כעץ, גזע וענפים. ב. ענפיו נשארים משנה לשנה. ג. מניב פירות אחרי כמה שנים. ד. מתקיים יותר מג' שנים. ה. פירותיו אינם פוחתים באיכות וכמות עם הזמן. ו. גזעו מלא ואינו חלול. כן הוא מנהג העולם וכן הורו רבים מפוסקי זמננו. (עיין בהרחבות איך נגרם החוסר וודאות). מקורות: נחלקו הראשונים במשמעות דברי הגמ' בברכות מ. מה הכוונה, דכי איתיה ל"גווזא" והדר מפיק, שמגדיר את הצמח לאילן לעניין ברכת בורא פרי העץ. שיטת התוס' והרא"ש, שהכוונה לשורש שמתקיים משנה לשנה, ושיטת הגאונים והרמב"ם (כלאיים ה', ב') שכוונת הגמ' לגזע שמתקיים משנה לשנה. יעו' כל זה בב"י סי' ר"ג. מרן השו"ע והרמ"א (שם סע' ב' וג') פסקו כגאונים לגבי תות ובננה. שו"ע הרב בסדר ברכת הנהנין (ו', ו') כתב שלדעת רש"י בסוגיה וכן דעת הריטב"א שהגדרת אילן הוא שענפים מתקיימים משנה לשנה. החיד"א בברכ"י הביא ב' שיטות בהגדרת אילן , דעת מהר"ם אלשייך, שפירותיו משביחים ואינו מוציא פירות בשנה ראשונה. ודעת מהר"ם חאגיז, שגזעו מלא ולא חלול. השיטה הא' שהביא החיד"א היא בעצם בנויה על שיטת הרדב"ז בשו"ת ח"ג תקל"א, שירק מוציא פירות כבר בשנה הראשונה, משא"כ אילן. לשיטת הרדב"ז הסכימו כמעט כל גדולי פוסקי ספרד, החיד"א עצמו, שו"ת יין טוב יו"ד, י"ד, שו"ת רב פעלים או"ח ב', ל', יחוו"ד ח"ב, כ"א, ועוד, אולם יעו' בשו"ת איש מצליח ח"ב מ"ה. שיטת החזו"א (ערלה י"ב סק"ג) באילן היא, שהוא צריך להתקיים מעבר לג' שנים. המ"ב שם סק"ג כתב לגבי אוכמניות שחורות (יאגדעס) שפירות שגדלים על אילנות נמוכים אף שגובהן פחות מג"ט כמו אוכמניות שחורות דעת המג"א ועוד אחרונים שיש לברך ב"פ העץ, אך העולם נוהגים לברך אדמה, וכתב המ"ב שהטעם לצנהג העולם הוא, משום שאינם חשובים כל כך כפרי. ע"כ. כמו כן המ"ב שם התייחס לכא' צורה מפורשות לרכת חמוציות שכתב לגבי וזורעוויניס (חמוציות) שמוצצים אותם וזורקים קליפתם, שיש בזה מחלוקת בין הפוס' אם לברך שהכל או אדמה. יעו"ש. אולם נראה שאין הכוונה לחמוציות שלנו. בכל מקרה כתב הגרשז"א בס' ותן ברכה (294) הוב"ד בספר וזאת הברכה במהדורה הישנה (הערה קד בסוף) שיש לברך על חמוציות ב"פ האדמה, והטעים את דבריו ע"פ המ"ב הנ"ל לגבי אוכמניות, כלומר כיון שהחמוציות גדלות על שיח פחות מג"ט, ברכתם אדמה. ולכאורה יש לתמוה הרי שיטת המ"ב שצמח פחות מג"ט נחשב ירק, לא הוזכרה בראשונים ובאחרונים כדבר שמגדיר ירק, ואף המ"ב אין נראה שכך סובר, ומה שכתב בסוף דבריו זה רק ליישב מנהג העולם. ונראה שהרבה הסתמכו על דבריו במהדורה הישנה, ולכן הורו לברך אדמה, בפרט שכך דעת הגרשז"א שם. אולם במהדורה החדשה של הס' וזאת הברכה חזר בו בסוף הספר הערה קמ"ז, וכתב ע"פ האמור לעיל שיש לברך עץ, כיון שמבנהו כעץ עם גזע וענפים שחי שנים רבות ומניב פירות אחרי כמה שנים ואף שגובהו כ10 ס"מ, דינו כעץ. ומש"כ המ"ב שלא נחשב כ"כ כפרי (לגבי אוכמניות) ודאי לא שייך בחמוציות, שודאי שנחשב כפרי בפי העולם. והוסיף שם שכן הורו רבני הבד"ץ. עיי"ש. וגם דעת הגריש"א (בס' ישא יוסף סי' נ') שברכתן עץ, וכאמור לא רק לדעת המג"א אלא אפילו לדעת מנהג העולם, כיון שמגדלים את החמוציות בכמויות גדולות ולא ניתן לומר על החמוציות בימנו שאינן נחשבות לפרי כל כך כלשון המ"ב לעיל. עיי"ש. וכן דעת רבים מפוסקי זמנינו, וכן מנהג העולם. בברכה נאמנה,