ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
אל תפספסו! סופ"ש הכנה לימים הנוראים מבית אתר ישיבה
שאל את הרב תורה, מחשבה ומוסר שאלות פרטיות בסוגיות שונות

קדושתם של חפצים המשמשים למצוה

שאלה
שלום הרב, במסגרת לימודיי האקדמאים (אמנות) אני חוקרת את הקשר שבין חפץ לקדושה; כיצד חפצי חול מקבלים קדושה ביהדות. כוונתי לחפצים שהם לא תפילין, ספר תורה, מזוזה, סידור, ספר קודש וכדומה, המכילים את המילה הכתובה, אלא חפצים כמו ארבעת המינים, גביע קידוש, ציצית, טלית, נרות שבת, חנוכיה, כלי המקדש/המשכן ועוד. כמו כן, אני מתייחסת בעבודתי לנבואת הלבנה של יחזקאל (פרק ד), שם נראה שיצירה של אדם הופכת למתווכת בינו לבין האלוקים ומקבלת מעין קדושה (אולי רק לרגע?). השאלות שבהן ארצה לדון הן: האם החפצים הללו באמת מקבלים קדושה? האם הקדושה שלהם היא עצמית או שהם קיבלו אותה ממקור חיצוני? האם האדם מקדש את החפצים הללו או שמא הקב״ה? האם רק המילה הכתובה (בשפת הקודש או אולי בארמית) היא זו שבעצם נותנת בחפץ קדושה? אני לא יודעת איפה אוכל למצוא חומרים בעניין ואשמח מאוד אם הרב יוכל לעזור לי ולהפנות אותי למקורות רלוונטיים הדנים בנושא - שו״תים בנושא, ספרים, מאמרים, מדרשים, פירושים וכו'. תודה רבה!!
תשובה
שלום וברכה! אכן בהלכה ישנה הבחנה בין סוגי החפצים שציינת: הסוג הראשון, כמו תפילין, ספר תורה מזוזה וכדומה, נקראים "תשמישי קדושה", משום שכתובים בהם דברי קודש. לא רק הספר עצמו נחשב בדרגה זו, אלא גם העטיפה שלו (כמו ה"מעיל" של ספר התורה) או הכלי שמיועד להחזיק אותו (כמו הבימה שעליה מניחים את ספר התורה). בעוד שהסוג השני, חפצים שמיועדים לקיום מצוות אך אין בהם כתיבה של קודש, נקראים "תשמישי מצוה", והדרגה שלהם היא נמוכה יותר. אציין שני הבדלים הלכתיים בין הדרגות הללו: א. שימוש בהם – בתשמישי קדושה אין להשתמש לצורך חול, ואילו בתשמישי מצוה מותר. רק בזמן קיום המצוה אין להשתמש בהם לצורך אחר (כגון שכל עוד הציצית קשורה בבגד ומשמשת למצוה, אין להשתמש בה לקשור משהו וכדומה), אך לאחר שנגמרה המצוה מותר להשתמש בחפץ לצרכים אחרים (למשל – מותר לתקוע בשופר באמצע השנה סתם כך לצורך נגינה, או להשתמש בחנוכיה להדליק נרות בזמן הפסקת חשמל). ב. דינו של החפץ לאחר שהוא התבלה, נשבר וכדומה - תשמישי קדושה טעונים גניזה (יש לקבור אותם באדמה וכדומה), ואילו תשמישי מצוה אינם טעונים גניזה. לדעת חלק מן הפוסקים מותר אפילו לזרוק אותם לאשפה (אך אין להשתמש בהם לשימוש בזוי), ולדעת פוסקים אחרים אין לזרוק אותם לאשפה באופן בזוי, אך הם אינם מחוייבים בגניזה. כך למשל, יש שמתירים לשים אותם באשפה בתוך שקית ניילון. יש מחמירים לגנוז אותם, אך זה כחומרה שמעבר לדין. (המקורות לעניין זה בדברי הפוסקים הם רבים מאד, אציין כמה מקורות הלכתיים מרכזיים: גמרא מגילה כ"ו ב. רמב"ם הלכות ציצית ג', ט. שולחן ערוך אורח חיים, סימן כ"א. שולחן ערוך אורח חיים תרס"ד, ח. משנה ברורה מ"ב, יא. ערוך השולחן מ"ב, יג.) מן ההלכות הללו עולות התשובות לשאלות שהעלית: ראשית, אכן רק כתיבה של דברי קודש מעלה את החפץ לדרגה של "תשמישי קדושה". שימוש בחפץ לצרכי מצוה אינו מחיל עליו גדר של "תשמיש קדושה", ומעמדו הוא נמוך יותר. כמו כן עולה מדברי הפוסקים, שלחפץ זה אין בעצם מעמד עצמי, אלא כל מעמדו תלוי בקיום המצוה באמצעותו. בזמן שהחפץ אינו משמש למצוה, מותר להשתמש בו לצרכי חול. גם הפוסקים הסוברים שיש לשמור על יחס מסויים של כבוד כלפי החפץ, שאף לאחר שהוא התבלה והפסיק לשמש לתפקידו אין לנהוג בו בביזיון, מסבירים שהיחס הזה נובע מן הכבוד למצוה שקיימו בחפץ בעבר, ולא מכבוד לחפץ עצמו (עי' למשל משנה ברורה כ"א, ו). לגבי כלי המשכן והמקדש ישנו עניין נוסף: בכל הקשור לבית המקדש ישנו דין מיוחד של "מעילה", דהיינו שאסור להשתמש וליהנות מן הרכוש של המקדש. המדובר הוא בין בחפצים של קודש ממש, כמו כלי המקדש או בהמה שהוקדשה להיות קרבן, ובין בסתם רכוש ששייך למקדש, כגון שאדם תרם כסף או חפץ למקדש, שאסור ליהנות מן הדבר. ישנם דינים מפורטים לגבי המצבים השונים של דין זה, על אילו חפצים חל איסור מעילה, וכיצד הקדושה פוקעת מן החפץ, כגון שכאשר הגזבר (מי שאחראי על ניהול המקדש) לוקח כסף מקופת המקדש וקונה בו חפץ לצורך המקדש, הקדושה פוקעת מן הכסף וחלה על החפץ (פירוט דינים אלה מופיע ברמב"ם הלכות מעילה). לגבי פרשיית הלבנה ביחזקאל פרק ד' – איני רואה בפרק כל רמז לכך שיש קדושה כלשהי בלבנה הזו, או שהיא משמשת כמתווכת בין יחזקאל ובין האלוקים. יחזקאל מצטווה שם לעשות מעשה סמלי, שיבטא לעם את העובדה שירושלים עתידה להיות במצור וברעב. לשם כך הוא צריך לבנות דגם של ירושלים הנתונה במצור – הוא צריך לשים לבנה ולצייר עליה את ירושלים, וסביב "ירושלים" הזו לשפוך סוללות עפר ולהעמיד מחנות מצור. זהו ביטוי של המחשה בלבד, שאין בו שום קדושה.
עוד בנושא שאלות פרטיות בסוגיות שונות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל בהמשך לשאלה זו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il