כבוד הרב, לא הבנתי את הפסקה האחרונה. מי אנו שנעשה או לא נעשה "הנחות לקב"ה" או לא נסכים איתו?

שלום רב כך צורת הביטוי לכך שאנו רוצים מאד את הגאולה. אנו מחד מקבלים בהווה כל מה שושה הקב"ה. אולם בנוגע למה שיקרה בעוד רגע אנו מאמינים שהכל יכול להשתנות. השינוי הוא בעיקר תלוי בכך שאנו נשתנה. במה אנו צריכים להשתנות בכך שאנו לא נהיה מוכנים להמשיך במצב של חצי גאולה. אנו מתפללים על גאולה שלמה. הקב"ה בעצמו רוצה שלא נסכים להישאר במצב שאינו שלם. הלשון הראשונה "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" - הקב"ה נוטע בנו נפש שלא יכול לסבול יותר להישאר מתחת לשעבוד מצרים. משה רבנו התלונן נגד הקב"ה. ומידת הדין רצתה לפגוע בו. כך כתוב במדרש רבה שמות - פרשה ה פסקה כב: "ר' עקיבא אומר יודע אני שאתה עתיד להצילם אלא מה איכפת לך באותן הנתונים תחת הבנין באותה שעה בקשה מדת הדין לפגוע במשה וכיון שראה הקב"ה שבשביל ישראל הוא אומר לא פגעה בו מדת הדין:" כשהיה ברור שמה שמשה רבינו התלונן על עיכוב הגאולה לא נבע מחשבון אישי אלא רק מדאגה לעם ישראל הקב"ה המתיק את הדין. הקב"ה עבר לצד של הקב"ה שהרי גם הקב"ה רוצה שיהיה טוב לבניו אהוביו. כל טוב