נגיד שמקבלים את ההנחה שיש משהו פגום במהותו בלחם חסד, שזה גם קצת קשה. אבל א"כ, קשה, הרי ה' כן עשה חסד שברא אותנו, כל קיומנו בזכות חסדו, ועושה חסדים כל כך הרבה פעמים, בלי המניעה המוזכרת לעיל. אני מדגיש שזה היה משהו כל כך קריטי שבגינו נאלצה כל האנושות להצטער במהלך כל שנות ההיסטוריה. הערת אגב: אני מבין שזה נכתב על מנת להבהיר. אבל רק ליתר ביטחון אני כותב את דברי: אם אומרים שהטעם הזה אמיתי, הוא צריך לעמוד גם בלי התשובה שאנחנו לא מבינים הכול.

שלום הטעם של "נהמא דכיסופא" נאמר רק לגבי היחס בין קיום המצוות והעשייה שלנו בעולם ובין קיבול השכר. כמובן חסדיו של הקב"ה רבים וכפי שציינת עצם בריאת העולם היא מחסדו וטובו, וכפי שמסבירים זאת חכמינו שדרך הטוב להיטיב ולכן ברא את העולם כדי להיטיב באופן המושלם ביותר. כאמור אנו עוסקים בהנהגת הקב"ה האין-סופי את העולם שלנו המוגבל. בודאי שאין ביכולת המוגבל להבין את האין סוף, וכל הסבריו יהיו מוגבלים ומצומצמים לפי דעתו ושכלו. יום טוב