שלום רב בני כמעט בן 15. מהבר מצווה אנחנו מקפידים איתו לשמור 6 שעות בין בשר לחלב כשם שאני נוהג (עדות המזרח) מאחר ורק לאחר השעה ארבע הוא מגיע הביתה הוא לא מוכן לאכול מאכלים בשריים מיכון שאז לא יוכל לאכול ארוחת ערב חלבית. האם אפשר להקל ולאפשר לו לשמור 3 שעות לפחות עד שיגיע לגיל 18? הוא רזה מאד ונמוך ביחס לממוצע ואנחנו חוששים שמניעה מאכילת ארוחה בשרית תמנע את התפתחותו. תודה רבה

לשואל, שלום וברכה! ניתן להקל במקרה זה של צורך בריאותי להסתפק בשלוש שעות בין הארוחה הבשרית לארוחה החלבית, ובמקרה הצורך אפילו בשעה אחת. יש לצחצח שיניים בין הארוחה הבשרית לחלבית. לעומת זאת לגבי ממתקים חלביים יש להמתין שש שעות. הרחבה: בערוך השולחן (יו"ד סי' פט ס"ז) הביא את הדעות השונות על משך הזמן להמתנה בין בשר לחלב, האם שעה אחת או שש (להמתנת שלוש שעות אין מקורות מבוססים בפוסקים), וסיים: "המנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל להמתין שש שעות, וחלילה לשנות, ובזה נאמר: 'פורץ גדר' וגו'. ונראה לי, באדם שאינו בריא שצווהו הרופאים לשתות חלב יכול לסמוך על דיעה זו בהמתנת שעה ובהדחת פיו, אף שאין בו סכנה. וכן נער או נערה כחושים ורפואתם לשתות חלב די להם בהמתנת שעה". מלשונו "נער או נערה" מבואר שהתיר אפילו כשהגיעו לגיל מצוות (שו"ת יביע אומר ח"ג יו"ד סי' ג,ב). אמנם היה מקום לומר שהיתרו הוא דווקא כאשר נצרך לחלב, דהיינו שכבר אכל ארוחה בשרית וכעת מגיעה הארוחה החלבית ובה הסתירה בין הצורך הבריאותי לבין מנהג האיסור, ונמצא שהוא אוכל את החלב האסור לצורך בריאותו מפני שהצורך הבריאותי גובר. לעומת זאת במקרה שלנו הצורך הבריאותי הוא בארוחה הבשרית, וכאשר מגיעה הארוחה החלבית לכאורה אין כאן צורך בריאותי מול מנהג איסור. ברם, לענ"ד מסתבר שאין לחלק בין הדברים. אילו היה מדובר בדחיית איסור ממשי היה מקום לחלק כך, אך לא בזה מדובר. הרי גם בנדון שלו היה הערוך השולחן יכול לומר שצריך להתארגן בצורה כזו שלא תהיה התנגשות בין החלב לבין המנהג. סברתו היסודית היא שבשעת צורך בריאותי יש לסמוך על הדעה המקילה יותר בעניין זה. ממילא גם לדידן: מאחר שמבחינה פרקטית החמרה בדין זה תמנע מהנער לאכול בשר, יש לסמוך על המנהג המקל. ועוד, שגם אכילת ארוחת ערב מסודרת, שכוללת בדרך כלל מאכלי חלב, היא צורך בריאותי.