ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב תורה, מחשבה ומוסר שאלות פרטיות בסוגיות שונות

שאלות בסוגית שומרים ופקדון

שאלה
שאלות על שומרים / פקדון שלום! יש לי שתי שאלות על דיני פקדון. הראשון נוגע לשואל שמקבל תשלום, והשני לשומר חינם שמשלם. תודה רבה על הזמן שלך! שאלה ראשונה: הסוגיה של שאלה לרבעה (בבא מציעא צו.) משמע ששאלה בהיקף מצומצם מאוד, כל עוד זה בשימוש נורמלי (לפי רש"י, ואפילו מעבר לנורמלי, לפי המהלך של הרמב"ם), מהווה שאלה לכל דבר וענין. מה בדבר פריט ששומר שכר בדרך כלל היה שומר תמורת כ100$. שווי השימוש של חפץ זה למסגרת זמן מוגבל הוא 5$. הנפקד והמפקיד מסכימים שהנפקד יכול "לשאול" את החפץ לשימוש בתוך מסגרת הזמן המוגבל, ובנוסף לאותו שימוש הנפקד יקבל 95$. אנחנו יכולים לעורר את השאלה בשני המקרים, כאשר הנפקד פונה למפקיד לגבי העסקה ומשתמש בלשון שאלה ("השאל לי ושלם לי"), או כאשר המפקיד פונה לנפקד ("אני אשלם לך על השמירה: 95$ ואתה יכול להשתמש בו במסגרת מוגבלת). יש יסוד חזק של שאלה, בכך שיש קניין לשימוש, עם זאת, שואל הרי "כל הנאה שלו" אשר ללא ספק אינו המקרה כאשר הנפקד מוסיף תשלום לשאלה, משום שהתשלום מעיד שהוא צריך מישהו שישמור את החפץ. יש אולי אפילו רמז של שכירות, בכך שהנפקד יכול היה לקבל 100$, אבל, במובן מסוים, שילם 5$ עבור הזכות להשתמש בחפץ. מה דינו של נפקד כזה? שאלה שניה: שומר חינם שמשלם. מהסוגיה של לרעות בה (גם ב-צו.), תרחיש אשר גם הופך את הנפקד לשואל (אבל יתכן שלא בבעלים) או להסתפק אם הוא נהיה שואל, לכאורה נראה שיש משמעות חזקה ששומר שאין לו רשות להשתמש בחפץ, ואין קניין כזה, לא יוכל לפעול באופן כזה, לפחות לא בגלוי. לכן לא אשאל לגבי שומר חינם שעשוי לחפוץ לשלם עבור האפשרות להסתובב בעיר ולגרום לאנשים לחשוב שהוא הבעלים של החפץ. מה עם אדם שמוכן לשלם לאדם חשוב עבור הזכות לשמור על הפיקדון של האדם חשוב בלבד. כל מה שהוא רוצה לעשות זה שלאחר שהשמירה הושלמה, הוא יספר לאנשים שהוא היה שומר עבור פלוני. האם התשלום מטעם השומר מציין שהוא הרוויח מהפיקדון ולכן זה הופך אותו לשומר שכר, למרות שאין תועלת ישירה, ואין רווח כלל במהלך השמירה? המקרה היחיד של שומר חינם שמשלם (סוג של) שאני יכול לחשוב עליו הוא בתרחיש גברא גוצא / גברא ארוך בהשוכר את האומנין (פב.), לפי כמה ראשונים (כמו חידושים המיוחסים לריטב"א), הלומדים שמכיוון שהגברא ארוך לא צריך את הבגד של הגברא זוטא, גם אם הגברא ארוך לובש את הבגד של הגברא זוטא לאחר החליפין, הוא אינו שואל (לכאורה, במסגרת שיטה זו, הוא שומר חינם - לאחר שעשה לשני טובה, הוא רק היה צריך ללבוש משהו). במובן מסוים, הגברא ארוך הוא שומר חינם ששילם (על ידי השאלת בגדו, שהיה נחשק על ידי הגברא זוטא), ובכל זאת הוא נשאר שומר חינם, מכל מקום זה לא צריך להשפיע על המקרה שלנו, שבו השומר החינם בבירור חשק בחפץ, אם כי עבור הנאה עקיפה. שם, הגברא ארוך היה מעדיף לא לעשות את העסקה כלל. אז מה הדין במקרה ההיפותטי? תודה רבה!
תשובה
לגבי השאלה הראשונה, נראה פשוט שבמסגרת הזמן של השאלה דינו כשואל ובשאר הזמן דינו כשומר שכר. לגבי השאלה השניה, במבט ראשון ניתן היה אולי לדמות את זה לשומר אבדה שנחשב כש"ש לדעת רב יוסף בב"ק נו: משום שאינו מקבל שכר ישיר אלא עקיף בכך שאינו צריך לתת לחם לעני בזמן שמטפל באבדה מדין העוסק במצוה פטור מן המצווה, וכך פסקו חלק מן הפוסקים ראה שו"ע חו"מ סימן רסז סעיף טז ובנו"כ. אולם באמת נראה שבמקרה שהעלית הוא לא ייחשב כש"ש משום שעל ההנאה שהוא יוכל לספר ששמר עבור האדם חשוב הוא משלם כסף, נמצא שהשמירה עצמה היא בחינם. דהרי עיקר טעם החיוב של ש"ש בגניבה ואבדה הוא משום שהמפקיד טוען לשומר להכי יהבינא לך שכר משום נטירותא יתירה, ובמקרה הזה כאשר יטען האדם חשוב שנתן לו שכר בזה שהפקיד אצלו, יענה לו השומר שעל זה השיב בתמורה כספית ולכן אינו מחויב בנטירותא יתירה, נמצא שהשמירה עצמה היא בחינם ודינו כשומר חינם. עיין עוד בענין במ"מ שמביא הפתחי חושן בהלכות פקדון ושאלה פרק ב הערה ה.
עוד בנושא שאלות פרטיות בסוגיות שונות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל בהמשך לשאלה זו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il