שלום לרב. רציתי לשאול, א. האם להדליק נרות לפני כניסת החג או בתוך החג, ומה לגבי ראש השנה? ב. האם אשכנזיה הנוהגת להדליק נרות בשבת לפני הברכה צריכה לנהוג כן גם ביו"ט? תודה.

שלום וברכה ! א. ביום טוב נכון להדליק נרות קודם שקיעת החמה, כמו הדלקת נרות שבת. ויש נוהגות להדליק נרות בבואם מבית הכנסת סמוך לברכת שהחיינו בקידוש. וכל אחת תמשיך כמנהג בית אמה. וביו"ט שני של ראש השנה (וביו"ט שני של גלויות) - יש להדליק אחרי צאת הכוכבים כדי לא להכין מיו"ט ראשון לשני. ב. אף בנות אשכנז הנוהגות להדליק נרות שבת קודם הברכה, נוהגות ביום טוב - לברך ואח"כ להדליק את הנרות. וכן נוהגות רבות מבנות ספרד ביו"ט ובשבת. (ויש שנהגו להדליק ביו"ט לפני הברכה). מקורות: א. ראה בהקדמה של בן הדרישה (ליו"ד לקראת הסוף), שהאריך בשבח אמו, וכתב בהמשך שהיא נהגה נכון בב' עניינים בהדלקת נרות יו"ט אף שנשים רבות טועות בזה: א. שהדליקה נרות יו"ט (ראשון) מבעוד יום, ב. שבירכה ואח"כ הדליקה. וטעמו כמו שבשבת מכינים הכל מבעוד יום וזהו מכבוד השבת, וכן שהבערה ביו"ט היא מלאכה שעדיף לעשותה לפני כניסת החג. וכן דעת המטה אפרים (תרכ"ה ל"ג), וגם בשש"כ (מ"ד ב') לאחר שהביא את ב' המנהגים, כתב שלכתחילה יש להדליק נרות יו"ט שעה קלה קודם שקיעת החמה, והביא לזה ראיה מהגמ' בשבת (כג:) עיין שם (הערה ג'). וכן דעת האור לציון (ח"ג י"ח א'), ושבט הלוי (ח"ג ס"ט). וראה ביה"ל (רס"ד א', ד"ה לנר), ומ"ב (תקי"ד סקמ"ח) שהדלקת נר יו"ט גם כן מצוה היא כמו בשבת. משמע לכאורה מדבריו שאין לחלק מזמן הדלקת נרות שבת. אולם יש נשים שנהגו להדליק נרות יו"ט בלילה, וכבר כתב המאירי (שבת כג:) שמנהג העולם להדליק נרות יו"ט בלילה. ובשש"כ (שם) הביא משו"ת רבבות אפרים שכתב בשם הגר"ב ז'ולטי זצ"ל ליישב המנהג להדליק בלילה, גזירה משום יו"ט שני שחייב להדליק בלילה. ולפ"ז הוסיף שבארץ ישראל שנוהג רק יו"ט א', יש להורות להדליק נר יו"ט לפני השקיעה, וזה משום כבוד יום טוב. והעיר על דבריו בשש"כ שגם אצלנו שייכת גזירה זו שנהגו, ביו"ט שני של ראש השנה. יש לציין שהגרש"ז אויערבך זצ"ל (הליכו"ש עמ' קנ"ב הערה 37) היה אומר שאף שברוב הדברים על האשה לנהוג משעת הנשואין כבעלה, מכל מקום בהדלקת הנר שהיא מצות הנשים, תנהג כל אשה כמנהג בית אמה. ב. כאמור זוהי דעת בן הדרישה (שם) בשם אמו הצדקנית. ולגבי הדלקת נרות שבת הביא הרמ"א (רס"ג ה') ב' דעות, האם יברך קודם ההדלקה, והביא ע"פ המהרי"ל שהמנהג לברך לאחר ההדלקה, כיון שאם תברך כאילו קבלה שבת בפרוש ותהיה אסורה להדליק, "וכדי שיהיה עובר לעשיתן, מכסים את העיניים ורק אחרי הברכה נהנים מאור הנרות. וכתב על כך המ"ב (רס"ג ס"ק כ"ז), שלפי זה ביו"ט שמותר להעביר אש, הנהגה זו לא שייכת, ולכל הדעות תברך ואח"כ תדליק. ואף שדעת המג"א שאין לחלק בין שבת ליו"ט משום "לא פלוג", מכל מקום חתם את דבריו המ"ב שדעת הרבה אחרונים - שיש לברך ביו"ט לפני ההדלקה, כדין כל המצוות שמברכים עליהן "עובר לעשייתן". ובמטה אפרים (תרכ"ה ל"ג, ואלף למטה סק"נ) כתב שאם האשה מדליקה ביו"ט עצמו, ודאי שתברך לפני ההדלקה ואין בזה "לא פלוג", כיון שכולם רואים שבשבת מדליקים לפני השקיעה וביו"ט לאחר השקיעה. וכן פסק בשש"כ (מ"ד ב'), וכן נוהגות רוב בנות ספרד ואשכנז, וכן דעת הגר"מ אליהו זצ"ל (מאמר מרדכי מועדים). אולם דעת שו"ע הרב (רס"ג) כמג"א, וכן מנהג צפון אפריקה שאף ביו"ט מברכות אחרי ההדלקה. תזכו לשנת אורה ושמחה ! בברכה רבה,