ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב הלכה לפני התפילה

שאלות בעניני ריטלין: אכילה לפני התפילה, ויום כיפור

שאלה
רציתי לשאול מספר שאלות: 1. האם מותר לאכול וליטול ריטלין לפני התפילה (- הריטלין מסייע בריכוז במהלך התפילה, אך לאחר זמן מנטילת הריטלין קשה לרוב הילדים לאכול ולכן צריך לאכול קודם). 2. האם יש הבדל בהלכה זו בין גבר לאישה, ובין מי שעבר בר מצוה ומי שעדיין לא? 3. מה לגבי הנחת תפילין? 4. שאלה בעניין אחר: האם מותר לקחת ריטלין ביום כיפור (ללא מים, וכמובן ללא אוכל) במטרה להתרכז בתפילות?
תשובה
שלום וברכה! 1. אם נטילת הריטלין גורמת לכך שלאחר התפילה האדם לא יוכל לאכול לזמן ממושך והדבר יקשה עליו, יש מקום להקל לאכול לפני התפילה. אך לפני האכילה יש לברך ברכות השחר ולקרוא קריאת שמע ללא ברכות. כמו כן, יש לדאוג לתזכורת שתזכיר לאדם את זמן התפילה, כגון לבקש ממישהו שיזכיר או לשים תזכורת בטלפון. 2. לנשים יש יותר מקום להקל בכך. כאשר מדובר בילדים מתחת גיל מצוות, ניתן בוודאי להקל שיאכלו לפני התפילה מסיבה זו. 3. כאשר יש צורך לאכול כנ"ל, אם הדבר אפשרי בקלות ראוי להניח תפילין ולקרוא קריאת שמע (ללא ברכותיה), ואחר כך לאכול ולהתפלל את התפילה במלואה. אם הדבר לא נוח, ניתן לאכול גם לפני הנחת תפילין, בתנאי שיש לאדם תזכורת כנ"ל. 4. ניתן להתיר נטילת ריטלין ביום הכיפורים (ללא שתיה), אם האדם זקוק לכך באופן ממשי וללא הריטלין הוא לא מסוגל להתרכז. הרחבה ומקורות: 1. בשו"ע (פ"ט, ג-ד) מופיעים שני היתרים שעשויים להיות קשורים לענייננו: א. מותר לאכול ולשתות קודם התפילה לצורך רפואה. ב. מי שרעב וצמא וקשה לו להתכוון בתפילה, מותר לו לאכול ולשתות כדי שיוכל להתפלל בכוונה. אולם יש לשים לב שהמצב שבו אנו עוסקים הוא שונה: האכילה אינה נחוצה לצורך רפואי, וגם אין היא נחוצה כדי להתכוון בתפילה. הריטלין אכן נחוץ לאדם לצורך יישוב הדעת ולצורך הכוונה בתפילה, אבל האכילה אינה נחוצה לצורך זה. האכילה מצד עצמה כלל אינה נחוצה כעת, אלא שבעקבות נטילת הריטלין האדם יודע שהוא יתקשה לאכול בהמשך, ולפיכך הוא מעוניין לאכול כעת כדי שלא ירעב בהמשך היום. לא מצאתי התייחסות מפורשת למצב מסוג זה, שכעת האדם אינו רעב במיוחד, אבל הוא מעוניין לאכול לפני התפילה משום שלאחר התפילה לא יוכל לאכול מסיבה כלשהי. אולם כאשר מתבוננים בלשונות הפוסקים נראה שניתן ללמוד מהם היתר למצב כזה. כמה פוסקים הסבירו שההיתר של אכילה לצורך רפואה אינו נובע מכך שהצורך הרפואי דוחה את האיסור לאכול לפני התפילה, אלא שבמצב כזה אין כלל פגם באכילה לפני התפילה. הגמרא (ברכות י' ב) מסבירה את הטעם לאיסור אכילה לפני התפילה, שהוא משום שבאכילה ושתיה קודם התפילה יש משום גאוה, שהאדם מקדים את ההנאה והשביעה שלו לפני התפילה שלו לקב"ה. מתוך כך כותבים פוסקים רבים, שכאשר מדובר בצורך רפואי אין בכך משום גאוה וזו היא הסיבה להיתר (עיין למשל בבית יוסף פ"ט, ג; מגן אברהם פ"ט, יב; עטרת צבי פ"ט, ח). על פי זה כתבו כמה פוסקים שכאשר האכילה נעשית לצורך רפואי הדבר מותר אפילו אם ניתן לדחות את האכילה לאחר התפילה, משום שבעצם אין באכילה זו בעיה כלל (עיין פרי חדש פ"ט, ג; פרי מגדים פ"ט, אשל אברהם י"ב; מחצית השקל פ"ט, יב; ביאור הלכה פ"ט, ג, ד"ה "וכן אוכלין"; ערוך השולחן פ"ט, כד). וכן כתבו שאכילה לצורך רפואי מותרת גם כאשר אין מדובר בחולה ממש אלא במצב קל יותר (עיין מגן אברהם פ"ט, יב; מגן גבורים פ"ט, טז; משנה ברורה פ"ט, כד; ערוך השולחן הנ"ל) – ההיתר אינו משום שמדובר בצורך חיוני, אלא משום שהאכילה נעשית לצורך רפואי ולא לשם הנאה. על פי עיקרון זה הסביר הפרי מגדים (פ"ט, אשל אברהם י"ג) גם את ההיתר לאכול לפני התפילה למי שרעב וקשה לו לכוון בתפילה – אין זה משום שמעלת הכוונה בתפילה מתירה את איסור האכילה לפני התפילה, אלא שכאשר האכילה נעשית במגמה הזו אין בכך כלל בעיה של גאוה, שכן האכילה נעשית לצורך התפילה. יש מן הפוסקים שהתירו מסיבה זו לאכול גם כאשר אין מדובר בצורך רפואי וגם לא לצורך כוונה בתפילה, אלא לצורך נחוץ אחר, כגון שהאדם חש חולשה, או אוכל מאכל הנחוץ לחיזוק הגוף (שאינו רפואי ממש), או שרוצה ללמוד לפני התפילה (עיין חיי אדם ח"א, ט"ז, א; ביאור הלכה הנ"ל; ערוך השולחן הנ"ל). העיקרון הוא זהה: מכיוון שאין הוא אוכל לשם הנאה אלא משום צורך ממשי, אין בכך פגיעה בכבוד התפילה והדבר מותר. על פי זה נראה להתיר גם בענייננו, שכן האדם אינו אוכל כעת משום שהוא מעדיף את הנאתו על פני התפילה, אלא הוא אוכל משום צורך ממשי, שבהמשך היום הוא יגיע לידי חולשה ויתקשה לאכול אז בגלל נטילת הריטלין כעת. בנוסף, האכילה כעת באה בעצם כחלק מצורך התפילה, שכן היא באה בעקבות נטילת הריטלין לצורך הכוונה בתפילה. אם נאסור על אדם זה לאכול לפני התפילה, הוא יעדיף שלא ליטול ריטלין כעת כדי שיוכל לאכול לאחר התפילה, ונמצא שהכוונה בתפילה תיפגע. מכיוון שהאכילה כעת נעשית לצורך הכוונה בתפילה, ממילא אין בכך פגיעה בכבוד התפילה. למעשה יש לשקול בכל מקרה לגופו, עד כמה האדם יתקשה לאכול לאחר התפילה ועד כמה הוא ירגיש קושי מחמת שאינו אוכל. שכן אם אין בדבר צורך ממשי, בטל הטעם להיתר, שהוא משום שזו אכילה של צורך ולא של הנאה. אבל כאשר אכן הדבר נצרך, נראה שיש להתיר את האכילה מסיבה זו. במצב שאכן האדם זקוק לאכול לפני התפילה, נכון לברך קודם את ברכות השחר ולקרוא קריאת שמע ללא ברכותיה (עיין שו"ע פ"ט, ג; משנ"ב שם יז, כב; ביאור הלכה שם ד"ה "ולא לאכול"). בנוסף, יש לדאוג לתזכורת כדי שלא יעבור את זמן התפילה (עיין שו"ע רל"ב, ב; משנ"ב רל"ה, יח). תזכורת זו יכולה להיות על יד אדם שיזכיר לו (עיין במקורות הנ"ל) או על ידי תזכורת בטלפון וכדומה (עיין ילקוט יוסף פ"ט, הערה מה/ב). 2. לגבי נשים: לדעת כמה פוסקים ניתן להקל לאשה באופן כללי לאכול לפני התפילה, לאחר שבירכה ברכות השחר (עיין אוסף מקורות בפסקי תשובות ק"ו, הע' 6 – אם כי יש להעיר, שחלק מן הפוסקים המובאים שם כתבו זאת באופן מסוייג ולא במוחלט). ממילא, במצב המדובר שיש בכך צורך משמעותי, ודאי שלנשים יש מקום להקל בכך. לגבי ילדים: באופן כללי מותר לתת לילדים לאכול לפני התפילה כאשר הם זקוקים לאכילה (עיין מגן אברהם ק"ו, ג, ומחצית השקל שם; מגן אברהם רס"ט, א; משנ"ב ק"ו, ה; שו"ת יביע אומר חלק ד', או"ח סימן י"ב), וממילא ודאי שבמצב הזה מותר לתת לילד לאכול. 3. אין דין מיוחד שאסור לאכול לפני הנחת תפילין, אלא האיסור נובע מן הדין הכללי שאין לאכול לפני קיום מצוה כאשר הגיע זמנה (עיין משנ"ב ע', כ). ממילא, ניתן להתיר זאת על ידי תזכורת כנ"ל, כמו במצוות אחרות. 4. לצורך חולי, אף שאין בו סכנה, מותר ליטול ביום הכיפורים תרופות חסרות טעם [עיין שמירת שבת כהלכתה ל"ט, ח; מקראי קודש (הרב הררי) ט', לט]. מי שאינו יכול להתרכז והוא זקוק לריטלין כדי לתפקד, נחשב כחולה שאין בו סכנה, וזו היא הסיבה שמותר לו ליטול את הריטלין בשבת ויום טוב (עיין פסקי תשובות שכ"ח, לא, ושם הע' 265). ממילא, מותר לו גם ליטול את הריטלין ביום הכיפורים, ללא מים.
עוד בנושא לפני התפילה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il