שלום הרב, אני כעת במילואים בתפקיד מודיעין. משמרת לילה מסתיימת בשמונה בבוקר. בפועל אני מתפלל לאחר המשמרת באזור שמונה וחצי-תשע. השאלה אם מותר לי לאכול לפני התפילה. האכילה עוזרת לי קצת להישאר עירני ומפוקס. אינני עסוק בעבודה מיידית ודחופה, אך כמובן שאנו עובדים על דברים ומתקדמים כדי להגיע למסקנות וכו. האם מותר לי לאכול לאחר עלות השחר? אדגיש שאינני מחפש קולות אלא ברצוני לדעת את ההלכה באמת. תודה רבה.

שלום לחייל היקר, אתה יכול לשתות תה או קפה עם סוכר וחלב. אתה יכול גם לשתות שאר משקאות קלים או ללעוס מסטיק, ואף למצוץ סוכריה. בכך תוכל להישאר עירני ולתפקד כמו שצריך. לגבי אכילה - נראה שאתה יכול להסתדר טוב גם אם בשעות האחרונות של המשמרת (מעלות השחר) לא תאכל ותסתפק בדברים שהזכרתי לפני כן. אם בכל זאת אתה מרגיש שזה פוגע אפילו קצת בתפקוד כשאתה לא טועם אוכל, אתה יכול לאכול כמה שנצרך, ולהשתדל לאכול דברים שברכתם בורא נפשות, או לאכול מזונות פחות כביצה. בזכות חיילים כמוך המדקדקים בהלכה תבוא בע"ה הגאולה השלימה! מקורות והרחבה: בגמרא ברכות (י:) למדנו שאסור לאכול לפני התפילה: "ואמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: מאי דכתיב: לא תאכלו על הדם, - לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל - עליו הכתוב אומר: ואותי השלכת אחרי גויך, אל תקרי גויך אלא גאיך. אמר הקדוש ברוך הוא: לאחר שנתגאה זה - קבל עליו מלכות שמים". וכך נפסק בשולחן ערוך (פט ג). אמנם בנידון שאלתנו יש מקום להקל בכך משום שהאכילה היא לצורך מצווה. ראה בפסקי תשובות (סי' פט הע' 211) שהביא בשם שו"ת התעוררות תשובה (ח"א סי' רס"ט) שמי שאיחר מלשתות כוס רביעי בליל הסדר עד שכבר עלה עלות השחר יוכל לשתותו כיון שעושה זאת לשם מצוה, ובזה עצמו מקבל עליו עול מלכות שמים. אמנם אין זה פשוט שיש להקל לאכול לפני התפילה לצורך מצווה. עיין בפסקי תשובות (שם) בשם המשנה הלכות ועוד. ובשו"ת מנחת אשר דן לגבי מי שקם מאוחר בערב פסח שחל בשבת ואם לא יאכל לפני התפילה לא יאכל פת בשבת ערב פסח. המנחת אשר לא התיר לו לאכול לפני התפילה, וכתב: "דמשלשת האפשריות, דהיינו: א. אכילת פת חמץ לפני התפילה. ב. סעודת שבת לאחר התפילה ללא פת. ג. אכילת מצה בערב פסח, האפשרות השלישית היא העדיפה". ע"ש שביאר שאיסור אכילה לפני התפילה היא אסורה מדרבנן והפסוק הוא אסמכתא. ואף שהרמב"ם הזכיר איסור זה בספר המצוות (ספר המצוות שורש ט), ביאר המנחת אשר שכנראה הרמב"ם הזכיר איסור זה אגב דרשות אחרות שהם מהתורה. שוב מצאתי בשו"ת מנחת אשר קורונה (סי' כג) שכתב שמשמע שלרמב"ם וחינוך האיסור הוא דאורייתא. אך בנידון שלנו האכילה היא גם קצת צורך (אם כי צורך רחוק) של פיקוח נפש. לכן נראה שיש מקום להקל לאכול אם אתה זקוק לכך לשמור על העירנות. אך מסתבר שבנידון דידן אתה יכול להסתפק בשתייה מתוקה, מסטיק וסוכרייה ולתפקד בצורה מצוינת. לגבי שתייה כתב הפסקי תשובות (שם): "אמנם לענין שתיית תה וקפה, נוהגים להקל לכתחילה ללא פקפוק, ואפילו ע"י המתקתם והטעמתם בסוכר וחלב או פלח לימון בתה, וכן שאר משקאות קלים למי שאין רגיל בתה וקפה אלא בהם, וטעם ההיתר כי אין בזה משום גאוה, ועקב חולשת הדורות יקשה מאד לרוב בני אדם להתפלל בישוב הדעת ללא שתיה, וגם עוזר לנקיון הגוף, אכן יש לימנע מלהרבות בהם, אלא כפי הצריך לחיזוק כוחותיו וגם לא ישתה במסיבת מריעים ואסיפת חבירים ויקפיד לומר ברכות התורה וקריאת שמע עובר לשתייתן". ובהערות ביצחק יקרא (פט ס"ק כב) כתב הגר"א נבנצל שליט"א: "הגראי"ה קוק ואדמו"ר זללה"ה (הגרש"ז אוירבך) אם היו צריכים לשתות או לאכול לפני התפילה נהגו לומר הפסוקים: מה בצע בדמי וגו, ואם כן צריך להקפיד לברך לפני כן בברכות התורה". ועיין פסקי תשובות (פט הע' 215) שהתיר על פי כמה פוסקים לשתות משקאות קלים לפני התפילה למי שלא רגיל בקפה ותה אלא במשקאות קלים. ועיין אבני ישפה (ח"ה יד) שהתיר ללעוס מסטיק על פי המשנה ברורה (צ מה). והסתפק האבני ישפה לגבי סוכריה. בנידון שלנו נראה להקל בכל זה משום הצורך מצווה וקצת פיקוח נפש. מחצי שעה לפני עלות השחר אסור לאוכל כביצה מזונות משום שאסור לאכול לפני קריאת שמע (מ"ב פט כז). וראה באשי ישראל (יג הע' ע') שהחפץ חיים התיר בספרו מחנה ישראל לחייל בצבא הרוסי לאכול עד עלות השחר. ועל כל פנים לכאורה יועיל בזה להעמיד שומר או לשים שעון מעורר בפלאפון. בזכות חיילים כמוך תבוא הגאולה השלימה בע"ה, וכפי שכתב הרבי מקלויזנבורג (דברי יציב או"ח קמח) בשם הרבי מרימנוב (בסוף תשובה שכתב לחייל בעניין נשק בשבת:( "נהניתי ממכתבך ונתתי שמחה בלבי שראיתי שישראל קדושים המה ומדקדקים במצוות בקלה כבחמורה בכל מקום שהם, ושמעתי בשם הרה"ק מוהרמ"מ מרימנאב זי"ע ועכ"י שבזכות אנשי הצבא היהודים יהיה הגאולה השלימה, ובוודאי הכוונה שבכל מקום שהם ובכל מצב שהם נמצאים בו הם מדקדקים ונזהרים על כל קוץ מתוה"ק במצוות קלות כבחמורות במס"נ ממש, שזכות הזה יעמוד להחיש גאולתינו ופדות נפשינו ע"י בן דוד כהבטחת הרה"ק מרימנוב זי"ע ועכי"א, ויהיו ראויים להכתב באסטרטיא של מלך, כבקידושין ע"ו ע"ב, בחיילות של בית דוד משיח צדקינו בב"א. יקותיאל יהודה הלברשטאם".