א.) ראיתי (אם אני זוכר נכון בספר "שמירת הגוף והנפש") שכתוב שם שאדם שהורג חרק מסתכן, שאלתי היא, באיזה אופן מדובר? האם גם כשיש צורך מדובר כך? ב.) האם מה שכתוב במגילה דף ג’ "והאמר רבי יהושוע בן לוי, אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה חיישינן שמא שד הוא", ועוד כמה מקומות שמוזכרים דברים בעניינים הללו, מדובר בהם רק לגבי תקופות העבר?

א- אינני מכיר מה שכתבת ולא ידוע לי על שום סכנה בהריגת חרק, ודאי לא בהריגת חרקים מזיקים. אדרבה, ישנם מקורות בדברי חז"ל ובדברי הפוסקים שאין שום איסור ואפילו לא צער בעלי חיים, בהריגת אותם בע"ח. ב - מה שנזכר בגמרא על איסור אמירת שלום בלילה, יש להניח שמדובר במקומות חשוכים שיכולה להתעורר סכנה מאנשים זרים, נראה לי, שגם בימינו כדאי להימנע מהליכה במקומות חשוכים, ולא לצור קשר עם אותם שהולכים בחושך מחשש סכנה. וכנראה שדברי הגמרא נאמרו רק במקומות העלולים לסכנה, כמו שנזכר, כי במקום שיש אור אין חשש לשדים.