שלום וברכה וצהריים טובים. שאלתי היא, חז"ל אומרים לנו להודות לקב"ה על כל דבר שקורא איתנו שבאמת זה דבר שלא מובן מאליו. לזה תקנו את כל ברכות השחר וכו. השאלה היא, הרי הקב"ה ברא בעולם גם יהודים וגם גויים, בדיוק כמו שנותן לנו שפע ברכה והצלחה, כך הוא גם נותן לגויים, הנה יש להם פרנסה בשפע, ילדים, רכבים, דירות, נכסים, ועוד ועוד. אם כן מי אמר שצריך להודות על מה שקבלנו, אולי הקב"ה ברא את העולם בצורה מסויימת וברא בו גויים ויהודים, ונכון אנחנו עובדים בשביל חיי נצח, אבל תכלס בעולם הזה אין הבדל ביננו לבין הגויים כלפי מה שאנו מקבלים משמים שהרי לכולם גם אצל היהודים וגם אצל הגויים יש עשירים ולכולם יש עניים וכ'ו. ושלא נגיד שגם הגוי מודה, זה לא נכון! חלקם אולי מתפללים ומבקשים אבל רובם כופרים לגמרי בבורא עולם. אם כן למה הם מקבלים הרי אין להם עשיה שבגללה יקבלו, ואם מקבלים ללא קשר לעשיה, למה אנחנו צריכים להודות. אקוה שהשאלה מספיק ברורה.

שלום רב השאלה מאד ברורה. השאלה כיצד אנו עוברים את החיים אינה תלויה רק בשאלה החיצונית האם היה לי כסף והאם היה לי אוכל. השאלה העיקרית האם החיים שיש לי כאן בעולם הזה הינם חיים שיש בהם ברכת ה' האם אלו חיים שיביאו אותי למקום טוב יותר . האם אלו חיים שיהיו נצחיים. האם אלו חיים שידביקו אותי במעלת החיים. התפלה והברכה גורמת שאני לא ניזון מהטבע אלא אני ניזון באופן ישיר מהקב"ה. כשאני מקבל את האוכל שלי בהשגחה פרטית מהקב"ה אזי האוכל לא גס. הוא אוכל שלא הופך אותי להיות רחוק מהטוב האלוקי. לעומת זאת אם אני אוכל אוכל ללא ברכה אני אוכל אוכל גס אוכל שמבחינה רוחנית אין בו חיות והוא כשלעצמו מרחיק אותי מה'. כך בנוגע לכל זרימת החיים שיש לאדם. לפעמים אנו יכולים לעמוד על השפע והברכה האלוקית גם בעולם הזה מבחינה חיצונית. לפעמים אנו יכולים לעמוד על ההבדל רק מבחינה רוחנית ומחינת ההרגשה שמלווה אותנו בחיים שלנו. ולפעמים אנו אפילו זאת לא יכולים להרגיש. אבל אנו מאמינים שכשנגיע לעולם האמת אנו נראה את ההבדל הגדול בין אם חיינו היו חיים בלי קרבת ה' ובלי תפלה או חיים עם קרבת ה'. כל טוב