שלום לכבוד הרב. למדתי את פסקה ז באורות ארץ ישראל שמדברת על האותיות שיש בנשמה וכן בכל מצווה ולא זכיתי להבין בכלל את המושג, אשמח אם הרב יוכל להסביר לי מה הכוונה. תודה רבה!

בס"ד שלום וברכה, אתנצל על העיכוב בתשובה. האות היא המבנה הבסיסי ביותר של כל מילה. בכל אות גנוז פונטציאל אינסופי של התחברות לאותיות אחרות ויציאת מילים, משפטים ורעיונות שלמים. בכל אות ישנו גם ביטוי עצמי לרעיון מסוים כמו שמלמדים אותנו שאל"ף היא כנגד אלופו של עולם וכד'. הנשמה היא הקשר שלנו עם בורא העולם, ובקשר הזה גנוזים רעיונות ואפשרויות אינסופיות להתעלות בקדושה. בכל קיום מצווה התכנים האלה(האותיות) 'מתעוררים' ומאירים את נשמתנו ומקרבים אותנו אל רבש"ע. ובארץ ישראל ההארה של התכנים האלוקיים בנשמתנו היא גדולה הרבה יותר מאשר בחו"ל. בברכה