שלום וברכה לכבודו, תודה רבה על התשובות הקדומות ממש עזרת לי! ראיתי בילקוט יוסף בסימן שלא סעיף כג כד, שכתוב "תינוק שנולד ביום שישי אחר שקיעת השמש, תוך עשרים דקות מהשקיעה, שהוא זמן 'בין השמשות'", איך יכול להיות שהוא כותב שזמן בין השמשות הוא 20 דקות? והוא כבר כתב בסימן רלג סעיף ה "הדבר ברור שאין להתפלל תפלת מנחה אחר צאת הכוכבים, שהוא כרבע שעה אחר שקיעת השמש" ובסימן רצג סעיף ב "שלדעת מרן הוא י"ג דקות וחצי בשעות זמניות." ולדעה שסובר שזמן מיל הוא 24 דקות אז זמן בין השמשות הוא 18 דקות ולא 20 דקות מאיפה נוספו שתי דקות?

שלום וברכה לשואל היקר ! כבודו שואל שאלה טובה. נראה שנטה בזה אחר דעת אביו, שכתב בשו"ת יביע אומר (ח"ז או"ח מא, ח) לעניין מילה, שבין השמשות נחשב עד עשרים דקות אחר השקיעה, וראה שם שהוסיף שתי דקות, כדי לצרף לחומרא את זמן בין השמשות של ר' יוסי שהוא כהרף עין, ופסק כן ע"פ מעשה רב. (אולם במהדורה אחרת של הילקו"י ראיתי שאכן כתב 13.5 דק', וצריך בירור). יש לציין שהרמב"ם (תרומות פרק ז' הלכה ב') כתב במפורש שבין השמשות הוא - כשליש שעה. וראה בספר דרך אמונה (ציון ההלכה הלכות תרומות פרק ז ס"ק ל"ד) שכן הוא דעת הב"י בשם סמ"ג, ושכן כתב החינוך (מצוה רע"ט), וכתב לבאר ששיטה זו היא לסוברים שמיל הוא כ"ד דקות, אם כן ג' רבעי מיל הוא - קרוב לשליש שעה, עיין שם. ומלבד הטעם שכתב מרן היבי"א לעיל, נראה להוסיף שכיון שיש שינויים בזמני בין השמשות בין מקום למקום ובין עונה לעונה, אולי תוספת השתי דקות נועדה ליצור זמן שמתאים לרוב המקומות בארץ במשך כל עונות השנה. בברכה נאמנה ובשורות טובות,