שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • לימוד אמונה וחיזוקה

זמן סיבוב הירח סביב הארץ כראיה לתורה מן השמים

undefined

הרב שמואל אריאל

כ"א אב תש"פ
שאלה
שלום, לא מצאתי התייחסות לגילוי של האסטרונום קידינו (ואחריו היפרכוס) לגבי זמן חידוש הלבנה, שהגיע לפני רבן גמליאל לכאורה למספר המדויק של סיבוב הלבנה. ולמה מתהדרים בכך שבזמנם אדם לא יכול לחזות זאת ללא כלים מתקדמים ולכן תורה מסיני, או שמא זה אפשרי לחשב זאת גם בימי קדם כמו קידינו?
תשובה
שלום וברכה! בגמרא (ראש השנה כ"ה א) נאמר: "אמר להם רבן גמליאל, כך מקובלני מבית אבי אבא: אין חדושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ושבעים ושלשה חלקים." שיעור זה של אורך חודש הלבנה הוא הבסיס לחישוב הלוח העברי, והוא מדוייק מאד. יש שאכן הביאו את דברי הגמרא הללו כראיה לכך שהתורה ניתנה משמים, שכן לכאורה באופן אנושי לא ניתן היה להגיע לדיוק כה מוחלט בימים הקדומים, ומכאן שזהו ידע שהגיע בנבואה במתן התורה והועבר במסורת עד לימי חז"ל. אך כפי שאתה מציין, היו אסטרונומים קדומים בבבל וביוון שהגיעו לחישוב מדוייק זה כמה מאות שנים לפני זמנו של רבן גמליאל. הדרך שבה הם הגיעו לכך היתה על ידי חישוב הזמן שבין שני ליקויי חמה רחוקים זה מזה, וחלוקתו במספר החודשים שעברו בין הליקויים (ליקוי חמה מתרחש בזמן מולד הלבנה האסטרונומי). בעניין זה יש לציין כמה נקודות: ראשית יש לשים לב, שהאמירה שחישוב זה הוא מסורת מסיני, ושזוהי הוכחה לתורה מן השמים, נאמרה בדורות מאוחרים יותר ואינה כתובה בגמרא עצמה. בגמרא לא נאמר שזו מסורת מסיני אלא רק שזו מסורת קדומה, "מבית אבי אבא". ייתכן שמקורה של מסורת זו הוא מסיני; ייתכן שמקורה הוא בחישוב שנעשה על ידי חכמים יהודים בדורות קודמים, בדומה לאופן החישוב של הבבלים והיוונים; וייתכן גם שחכמי ישראל למדו זאת מחכמי אומות העולם (עיין כעין זה בפסחים צ"ד ב; מורה הנבוכים ג', יד). כך למשל מופיע בספר הסמ"ק, מצוות עשה ק"ג (קטע זה הוא תוספת שאינה מופיעה בספר הסמ"ק המקורי, כמו הגהות רבות אחרות שנוספו לסמ"ק בתקופת הראשונים): "במדרש שאל, איך ידע רבן גמליאל? ואומר כי מבית דוד למדו ("בית אבי אבא" - רבן גמליאל הוא צאצא של בית דוד), ובני דוד מבני יששכר... וכתיב 'ובני יששכר יודעי בינה לעיתים'", והמדרש ממשיך ומתאר כיצד הגיעו בני יששכר לחשבון זה. אופן החישוב המתואר שם אינו על פי ליקויי החמה אלא באופן אחר, אך בכל אופן, לדעה זו אין זו מסורת משמים אלא חישוב שנעשה בידי בני יששכר במשך תקופה ממושכת עד שהגיעו לשיעור המדויק. עוד יש לשים לב, שלצורך קביעת הלוח כפי הדין המקורי, דהיינו קידוש החודש על פי הראייה, אין הכרח לדעת במדויק את הזמן הזה של משך חודש הלבנה. שיעור זה נחוץ להלכה רק משעה שתוקן הלוח שלנו, הקבוע על פי החשבון, בעוד שבדין המקורי קביעת החודשים נעשתה על ידי ראיית המולד בעין (- המולד הנראה, ולא המולד האסטרונומי). לשם קידוש החודש על פי הראייה אין צורך בעצם בידיעת החשבון, והחישוב שימש רק ככלי של בית הדין שעל ידו יכלו לאשר או להפריך את עדות העדים (וכך הוא ההקשר בגמרא בראש השנה). ממילא, ייתכן שעם ישראל קיים את המצוה של קידוש החודש במשך תקופה ארוכה מאז מתן תורה ללא ידיעת החישוב הזה, ואין הכרח שהשיעור יימסר בזמן מתן תורה כדי לאפשר את קיום המצוה. עם זאת, עדיין יש לשים לב שהאפשרויות הללו, שהחישוב המדוייק הזה הגיע לידי חז"ל בדרך של חישוב אנושי, אינן פשוטות. לא ידוע לנו בעם ישראל באותם זמנים על קיומן של תצפיות אסטרונומיות מסודרות ורישום שלהן לאורך זמן (מה שנצרך בהכרח כדי לחשב את החשבון על פי ליקויים שהתקיימו בהפרש של מאות שנים), וגם קבלה של המידע מאסטרונומים זרים אינה הסבר פשוט לדבר. אכן היו אסטרונומים מסוימים במקומות שונים שהגיעו לשיעור הזה, אולם באותן תקופות היו בעולם גם דעות רבות אחרות לגבי אורך החודש, שהתבססו על חישובים פחות מדויקים. באותם זמנים גם לא היתה כמובן העברה טובה של מידע מדעי ממקום למקום, ולפיכך גם כאשר אסטרונום כלשהו בבבל או ביוון הגיע לחשבון מדויק, קשה להניח שהמידע הזה יגיע באופן מדויק לארץ ישראל. בוודאי לא פשוט להניח שמידע כזה, שהגיע ממרחק ובאופן לא מסודר, התקבל על ידי חכמי ישראל כמידע אמין וודאי יותר מכל החשבונות האחרים, עד כדי שסמכו דוקא עליו בקביעת חשבון הלוח. ייתכן אם כן שחכמי ישראל אכן קיבלו זאת במסורת, אף שלא ניתן גם לפסול את האפשרויות האחרות. אין כאן אם כן ראיה מוחלטת לתורה מן השמים, אבל יש סבירות מסוימת שאכן זוהי מסורת שהתקבלה מסיני ועברה מדור לדור.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il