שאל את הרב

  • הלכה
  • קריאת התורה

כשאין כהן צריך לעלות לוי או ישראל?

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

ג אלול תש"פ
שאלה
אם כשאין בבית כנסת כהן צריך לעלות לוי או ישראל? ואם כבר העלו ישראל האם אפשר לעלות אחריו לוי?
תשובה
שלום וברכה. א. לדעת הרמ"א ניתן לעלות לוי במקום כהן אם רוצים, ואף לדעת מרן השו"ע הדבר מותר כשיש צורך בדבר. ב. לכל הדעות אין עדיפות ללוי על ישראל כשאין כהן, ואדרבא יש שכתבו שיש להעדיף ישראל דווקא, בפרט אם הוא ת"ח. ג.אם כבר העלו ישראל, אין לעלות לוי אלא לשביעי או מפטיר, ויש שמקלים כשיש צורך לעלות אותו אף לשלישי וכל שכן לרביעי והלאה, ויאמרו "יעלה פלוני אף על פי שהוא לוי". ד. בכל האמור יש להתייעץ עם מרא דאתרא. מקורות והרחבה: ז"ל הגמ' בגיטין (נט:): "אמר אביי נקטינן, אין שם כהן – נתפרדה החבילה". ופרש"י ד"ה נתפרדה החבילה: "נפסק הקשר, איבד הלוי את כבודו בשביל חבילתו הנפרדת, ואינו קורא כלל כך אמר מורי הזקן ומורי ר' יצחק בן יהודה וכן סידר רב עמרם, אבל מתלמידי מורי רבי יצחק הלוי שמעתי משמו שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים". ואם כן נחלקו הגאונים והראשונים בביאור דברי הגמ', האם כשאין כהן, איבד גם הלוי לגמרי את כבודו, ויש לעלות ישראל, או שכעת אמנם סדר העליות התבטל, אבל גם לוי יכלו לעלות. התוס' ריד (בסוגיה שם) כתב: "לא אמרינן יקדים הלוי לישראל, אלא קורין לפי מעלתן". מרן השו"ע (קל"ה ו') פסק אם אין כהן בבית הכנסת קורא ישראל במקום כהן, ולא יעלה אחריו לוי", והוסיף הרמ"א לבאר (ע"פ הב"י בשם מהרי"ל בשם רי"ו): "אבל ראשון יוכל לעלות", וכשקורין אותו אומרים 'במקום כהן' שלא יטעו לומר שזהו כהן". המ"ב (שם ס"ק כ"ג) ביאר את דברי המחבר שלא יעלה אחריו לוי, כדי שלא יאמרו שהישראל הראשון שעלה הוא כהן, ואף שאמר "במקום כהן", חוששים לאלו שנכנסו כעת ולא שמעו זאת. וכתב המ"ב (שם ס"ק כ"ד) שמה שכתב הרמ"א שהלוי "יוכל לעלות", זה משום שהוא לא גרע מישראל, אולם אם הישראל גדול מהלוי, יקראו לישראל ולא יקראו ללוי כלל אחריו. על כל פנים, מלשון הרמ"א נראה שלוי יכול לעלות אם רוצים, אולם מדברי המחבר משמע שיש לעלות דווקא ישראל ולא לוי, ואם כן נראה בפשטות שנחלקו במחלוקת הראשונים הנ"ל. והנה נחלקו האחרונים בדבר זה, אם מותר לקרוא ללוי שלישי או רביעי, כאשר קראו לישראל ראשון: הגר"א ומאמ"ר ועוד אחרונים סוברים בדעת המחבר, שמותר לעלות את הלוי. אולם לאליה רבה בשם הלבוש ועוד אחרונים, אין לעשות כן (ראה כל זה מ"ב שם ושעה"צ ס"ק כ"ה וכ"ו). וסיים המ"ב (שם ע"פ המג"א בשם הלבוש), שלמעשה כיון שנוהגים שלא לקרוא כהן או ללוי אלא לעליה אחרונה או למפטיר, אין נפקא מינה בזה. ויש שכתבו להקל לעלות את הלוי שלישי כשיש צורך, וכל שכן רביעי והלאה בשבתות וכו' (יבי"א ח"ו כ"ד, ילקו"י קל"ה כ"א). למעשה לבני אשכנז ניתן לעלות לכתחילה לוי, ובפרט כשיש צורך, וכן כתב הגאון חיד"א (מחז"ב סק"ד), וגם הספרדים יכולים לנהוג כן (שו"ת אור לציון ח"ב קריאת התורה פ"ט), וראה בשו"ת יבי"א (שם) שאחרונים רבים ביארו את דברי מרן כדעת רבנו הרמ"א. עם זאת דעת ראשונים רבים שאין עדיפות מיוחדת ללוי ואדרבא יש אומרים שאין לעלות לוי כלל. וראה במור וקציעה (סי' קל"ה, אולם יש לברר האם הדבר מוסכם גם לדעת תלמידי האריז"ל) שגם ע"פ סוד, עדיף שלא לעלות לוי תחילה, כיון שהוא מורה על דין. וכאמור אם יש ת"ח ישראל, ודאי שיש להקדים אותו, וכך נהגו בביכנ"ס של הגאון המקובל רבי שריה דבליצקי (דרך ישרה, קריאה בתורה), שהוא היה עולה בעצמו כשלא היה כהן. בברכה נאמנה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il