שלום וברכה. יש לנו כתובה מעוטרת ומרשימה, האם מותר לתלות אותה על הקיר בבית?

שלום רב. הכתובה היא שטר חוב שנעשה כתקנת חז"ל, וכתובים בו חובות הבעל לאשתו, ולכן מנהג רבים מבני ספרד וחלק מבני אשכנז שהאשה שומרת את הכתובה בבית הוריה או במקום פרטי שלה, כפי הנהוג בכל מקום שמי שחייבים לו שומר תחת ידו את השטר. בנידון השאלה, יש שכתבו שמותר לתלות ואף יש בכך מעלה שהבעל יזכור חובותיו, ויש שכתבו להמנע מכך, כיון שאין צורך להודיע לרבים, מה שהתחייבו זה לזו בשעת הנישואין. במידה ומדובר על כתובה שהשקיעו בה כסף רב ורוצים לתלותה, אפשר לעשות כן, בפרט אם הכתובה אינה כשרה לגביה. מקורות: הכתובה היא שטר חוב, ולכן היא צריכה להיות אצל האשה שהרי השטר שייך לה, ואם כן לכאורה יש בזה חיסרון של סמיכות דעת האשה בכך שנמצאת תחת יד הבעל. ועיין באגרות משה אהע"ז ח"ג סי' כ"ו) שאם הכלה סומכת על החתן שבעת גירושין ח"ו הוא יתן לה את השטר, אז יכולה הכתובה להיות ביניהם "אבל אם אינה חושבת כן, אלא שחושבת שלעולם לא יתגרשו אין זה טוב דחז"ל כן חששו לגירושין ורצו שתהיה לה אז סמכא דעתה, ולכן בבני זוג כאלו צריכה להיות הכתובה בין חפציה הפרטיים". אם כן מה שעושים רבים, שמשאירים את הכתובה תחת רשותם, אין בכך גריעותא אם הדבר נעשה בהסכמת האשה. אמנם בשו"ת משנה הלכות (ח"ט סי' רצ"ה) העיר על דברי האגרו"מ, וכתב שמה שנהגו רבים להשאיר את הכתובה תחת ידם אין בכך חיסרון אפילו אם האשה אינה יודעת בוודאות שבעלה יתן לה את הכתובה בשעת גירושין, וביאר שם, שאם הוא יטען פרעתי, הוא לא יהיה נאמן שפרע לפני גירושין, ואם הוא יטען שהיא מחלה לו, הרי בין כה וכה הוא צריך לכתובה אחרת, שהרי אסור לשהות עם אשתו ללא כתובה. ולכן כתב (שם) לגבי תליית תמונה, שאין כל בעיה בדבר, ואדרבא יש מעלה בכך שיזכור את חובותיו כלפי אשתו בכל רגע, אך כתב שלתלות את הכתובה הוא דבר חדש שאין בו טעם וריח ולא שערום אבותינו. ע"כ. גם בשו"ת אז נדברו (ח"ב סי' נ' ב'), כתב שיש בתלית הכתובה על הקיר מעלה, וז"ל: "ואדרבא אין לך תכשיט גדול מזה להזכיר ולהזכר כל התכלית ולהיות מקושר ליום כיפור של החופה לכל החיים, לחיות חיי שלום צניעות וקדושה". וראה במשפט הכתובה (ח"ז נ"ט ה'), שכתב שלמנהג הספרדים שאין פותחים את הכתובה כלל, כל שכן שאין לתלות את הכתובה על הכותל, ומקיימים בכך ואת צנועים חכמה, משום שאין צורך להודיע לכל באי עולם מה היה ביניהם ברגעי החיבה של הנישואין, בפרט למנהג הספרדים שהסכום שלהם אינו קבוע ולא שייך שכולם יבחנו כמה הבעל נתן. ועיין שם, שכתב שבשטר כתובה פסול אדרבא יש מקום לתלותה בחדר שינה, שאין נוי כנוי של מצוות, וכתב שכך הוא אומר לאנשים שהשקיעו כסף רב בעיטורי הכתובה, וכעת מתברר שהכתובה פסולה, וכך הם לא מצטערים על מה שהשקיעו. ברכה והצלחה בכל מעשה ידיכם,