ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב הלכה תפילה ובית כנסת

יג' מידות הרחמים חשיבותה והלכותיה

שאלה
מה החשיבות של יג' מידות הרחמים הנמרות בסליחות וההלכות לגביהם?
תשובה
יג' מידות הרחמים – חשיבותה והלכותיה הקדמה מוזכרים בתורה שלוש עשרה מידות הרחמים והם: "אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙" ובתפילות הימים הנוראים מזכירים אותם פעמים רבות, הם למעשה עיקר הסליחות כפי שתפילת העמידה היא עיקר התפילה, והפסוקים שלפני כן הם כפסוקי דזימרה, ולכן בסיום הסליחות אומרים קדיש תתקבל, כפי שנהוג לאחר תפילת עמידה. • מובא במסכת ראש השנה על חשיבות יג' מידות הרחמים "ויעבר ה' על פניו ויקרא", אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, כביכול הגשמת האלוה, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאים- יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם. .... • ועוד מובא - תנא דבי אליהו אליהו זוטא "יענך ה' ביום צרה" היה דוד יודע שעתיד בית המקדש להיות חרב, וקרבנות בטלין בעונותיהן של ישראל, והיה דוד מצטער על ישראל במה יהיה כפרתם, אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: אל תצטער שכבר גיליתי סדרי סליחה למשה ואמרתי לו, בשעה שהצרות באות על ישראל, יעמדו לפני יחד באגודה אחת ויאמרו לפני "סדרי סליחה" ואני אענה אותם, ובמה גילה אותם הקב"ה זאת, אמר ר' יוחנן: הקב"ה גילה זאת בפסוק "ויעבור ה' על פניו ויקרא" • והסביר רבינו בחיי המידות האלו מידות מלך בשר ודם כלפי העם, לעיתים הוא פועל במידת חסד, ולעיתים במידת הדין, כי יצטרך המלך להנהיג עבדיו ואנשי מלכותו במידת החסד שירחם עליהם, ויתנהג עמהם לפנים משורת הדין, ויצטרך גם כן שיעשה משפט ושיתנהג לפעמים במידת הדין.... והנה בזמן הזה שאנחנו שרויים בגלות ואין לנו כהן גדול לכפר על חטאותינו, ולא מזבח להקריב עליו קרבנות, ולא בית המקדש להתפלל בתוכו, לא נשאר לנו לפני ה' בלתי אם תפלתנו וי"ג מידותיו, ומתוך י"ג מידות אלה למדנו סדרי תפילה ובקשת רחמים מאת אדון הכול יתעלה. • האם ניתן לומר יג' מידות ביחיד דנו בכך הפוסקים והלכה נפסקה כדעת הרשב"א שלא אומרים ביחיד, מפני שיג' עיקרים כדבר שבקדושה הן!! כמו שאמרו באגדה: נתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור – לכן צריך לומר במניין, ואם היחיד רוצה לומר כאשר אומר סליחות ביחידות יאמר כקורא בתורה. ועוד דנו הפוסקים האם יכול להפסיק באמצע הפסוק, כאשר אומר ביחידות? כי הפסוק ממשיך: "וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֣ד׀ עֲוֹ֣ן אָב֗וֹת עַל־בָּנִים֙ וְעַל־בְּנֵ֣י בָנִ֔ים עַל־ שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים" ופסק הבן איש חי בשו"ת רב פעלים: שאפשר, מפני שיש אתנחתא מתחת למילה וחטאה, ולכן נחשב כסוף פסוק, ואומר היחיד רק תיבת "ונקה" מהמשך הפסוק, ובתיבה אחת אין חשש כלל. • והוסיף הבן איש חי – כיצד יאמר את יג' העיקרים וצריך לאומרם בכוונת הלב ובנחת ובמתון. ומצאתי כתוב שימנה י"ג מדות של ויעבור באצבעותיו כדרך שמונה י"א סמני הקטורת, והוא מנהג יפה ונכון וכן אני נוהג, שיש בזה תועלת גדול למחשבה וכונה, וגם המניין מורה על מעלה וחשיבות הדברים. ואם אומר אדם י"ג מדות עם הציבור, והם ממהרים לגמור אותם והוא עודנו במחציתם, ונחשב כקוראם עם הציבור כיון שהתחיל בהם עם הציבור: • השומע יג' מידות עד כמה חייב לענות עם הציבור? אפילו באמצע לימוד? מובא בשו"ת אגרות משה שכן, מפני שהטעם יש לזה סיבה שהוא מטיב עם ציבור המתפללים שאף שיש להם עשרה האומרים, ככל שהאומרים הי"ג מידות, רבים יותר, מתעוררים הרחמים מהשם יתברך על הציבור המתפללים ביותר, ולפי המנהג יש גם להפסיק מלימודו ולענות עמהם הי"ג מדות. אבל להפסיק כשלומדים תורה ברבים מסתבר שאין להפסיק. • שאלו על הגמרא האומרת, שאמירת יג' מידות הרחמים תמיד מתקבלת כמובא: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם. והרי אומרים פעמים רבות והתפילה לא מתקבלת? והסבירו כמה הסברים לכך: א. הסביר צרור המור כאשר עם ישראל מקיים אחד על השני את המידות, לדוגמא: לחנן דלים, ולהאריך אפיים, ולעשות חסד אלו עם אלו, ולהעביר על מידותיהן אז הם מובטחים שאינם חוזרים ריקם, אבל אם מתנהגים באכזריות ועושי רשעה, כל שכן שבהזכרת יג' מידות הם נתפסים, וזהו "וחנותי את אשר אחון", מי שראוי לחון ולרחם עליו, ב. הסבר נוסף בתנא דבי אליהו כאשר ישראל מתקבצים באחדות, באגודה אחת, ואומרים לפני "סדר סליחה" אני עונה אותם, שנאמר: "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו". ג. רבינו בחיי שם וצריך אתה לדעת כי כל המבין שלש עשרה מדות ויודע פירושן ועקרן ומתפלל בהם בכוונה, אין תפלתו חוזרת ריקם, אלא אם כן היו בידו מעשים המעכבים זה. יהי רצון שנקיים באחדות ללכת בדרכי מידות הבורא, ונזכה לשפע, גם יותר ממה שאנחנו עושים, ויתקיים בנו דברי המדרש:" הראה אוצר גדול. אמר: האוצר הזה, של מי הוא? אמר לו: מי שיש לו - אני נותן לו משכרו, ומי שאין לו - אני עושה לו חינם ונותן לו מזה, שנאמר: "וחנותי את אשר אחון",
עוד בנושא תפילה ובית כנסת

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il