למדנו שכשחל יו"ט ראשון בשבת השמחה מתקיימת בכסות נקיה ויין ישן. ראיתי באתר של מכון המקדש שיש כמה דעות בנוגע לחיוב שלמי שמחה. הובא שלפי הרמב"ם ועוד ראשונים יוצאים מהתורה בשאר מיני דברים. וכן שלתוס זה רק מדרבנן. כמו"כ הובא שיש ראשונים שליטתם עיקר המצווה ביום הראשון ושאר הימים הם תשלומים. (מכאן אני מבין שאין צורך בבשר קדשים שלא ביום הראשון אם הקריב ביום הראשון?). לאחרים יש מצווה בכל יום. הובא בהערה גם בשם המאירי שאין תשלומים באמת אלא אם רוצה. שאלתי - במצב בו חל יו"ט בשבת ויצא בכסות ויין, בהנחה שהעיקר ביו"ט ראשון ושכסות ויין זה מהתורה, האם יצא יד"ח בראשון ולא צריך להשלים בחוה"מ (למאירי לא מהעיר, אני שואל אם נניח שחייבים להשלים. ואולי אדרבה, זו שיטת המאירי? אני מתנצל מראש שלא פתחתי במקורות).

לשואל, מועדים לשמחה! על פי השיטה שחובת השמחה היא ביום הראשון בלבד, ובצירוף השיטה שיוצאים ידי חובה גם ביין וכדומה, על כל פנים כאשר אין אפשרות להביא שלמים, אכן יוצא שכאשר יו"ט חל בשבת יוצאים ידי חובה ביין ובכך נפקעת החובה להביא שלמים בשאר ימי החג. אם כי, יש להעיר שלהלכה קיימא לן שניתן (ולא חובה) להביא שלמים גם בערב החג ולקיים בהם מצוות שמחה באכילתם בחג. מכל מקום, השיטה ששאר ימי החג אינם אלא תשלומין לראשון היא שיטה יחידאית ומעוררת קשיים. להרחבה מאירת עיניים על כל הנושא של שלמי שמחה, סקירת שיטות הראשונים והכרעת ההלכה, אני ממליץ לעיין בספרו של ידידי הרב בנימין לנדאו הי"ו, 'ושם נעלה ונראה' (בהוצ' מכון המקדש) פרק יג.