- משפחה, ציבור וחברה
- לוויה, קבורה ובית הקברות
נטילת ידיים לאחר הלוויה
שאלה
שלום רב,
קראתי חידוש מאד גדול בספר שמעתתא דמשה בשם הגר"מ פיינשטיין שמי שהולך להלוויה מוכרח ליטול רק אם רוצה להיכנס לבית, אבל לבית המדרש אינו צריך.
רציתי לשאול את כבודו, א. האם הרב יוכל להרחיב את ידיעותיי על נושא זה [כלומר האם יש מחלוקת בדבר, וכולי] ב. מהי דעת הרב בזה?
תשובה
שלום וברכה.
א. הנהגה דומה הוזכרה במהרי"ל וברמ"א, ועולה מדברי רבנו הרמ"א שעיקר ההקפדה היא, שלא להכנס לבית אחר ללא נטילת ידיים. ואולי כוונת הגר"מ פיינשטיין שבית המדרש אינו מוגדר כבית, אם אכן כנים הדברים שנכתבו בשמו.
ב. למעשה נכון להקפיד שלא יכנס אדם לאף בית ללא נטילה, כולל לבית שלו. ולכל הדעות יש להזדרז וליטול כאשר הדבר מתאפשר.
מקורות:
מרן השו"ע (או"ח ד' י"ח) מנה בתוך הדברים המצריכים נטילה, את "ההולך בין המתים, ומי שנגע במת". וכתב בבאה"ט (שם סקכ"ב) בשם המהרי"ל (תשובה כ"ג הובא גם במ"ב שם סקמ"ב): "שיש ליטול קודם שיתפלל על הקברות, ורוחצים שנית בשובו לחצר בית הקברות שהשדים מלוין החוזרים, ויש לרחוץ גם הפנים". ואם כן הטעם משום רוח רעה, וזהו אחד הדברים המצריכים נטילה (עיין בשו"ע ובברכ"י ובמ"ב שם).
והנה הרמ"א (יו"ד שע"ו ד) הוסיף בשם המהרי"ל (לעיל) מנהג שיושבים אחר הנטילת ידיים מאותו טעם: "וי"א שיושבים ז' פעמים, מפני שהרוחות מלוות אותו, וכל זמן שיושבין בורחין ממנו. ובמדינות אלו לא נהגו לישב רק ג"פ, אחר שרחצו הידים, ואומרים כל פעם ויהי נעם וגו' (תהילים צ' י"ז), יושב בסתר (תהילים צ"א א')... ונהגו להקפיד אם יכנס אדם לבית אחר, קודם שירחץ וישב ג"פ ומנהג אבותינו תורה". גם המ"ב (שם סקמ"ג) הביא את המנהג שלא להכנס לבית אחר לפני נטילה.
עולה מדברי המהרי"ל והרמ"א הנ"ל, שדוקא לבית אחר יש להקפיד שלא להכנס לפני הנטילה, משא"כ ביתו. אולם בגשר החיים (ח"א עמ' קע"ו) כתב שגם לביתו לא יכנס ללא נטילה (כן משמע בלבוש ושכנה"ג ואחרונים המובאים בכה"ח, גשה"ח שם), וכן משמע מסתימת הפוסקים, ומסתבר ע"פ טעמו של המהרי"ל, ומבואר בפוסקים שלא נכון להשהות כלל את רוח הרעה על היד אלא יש להזדרז ליטול את הידיים.
אם כן מה שכתבו בשם הגר"מ פיינשטין זצ"ל (שמועות משה עמ' ש"פ) שאין חיוב ליטול לפני שנכנס לבית מדרש, נראה מכיון שאינו בגדר בית אולם אין הדבר ברור מה החילוק אם החשש הוא משום רוח רעה, ואולי יש לחלק כפי שמצינו בהלכות מזוזה, שאינו בגדר בית אלא מקדש מעט וכדברי הרמב"ם והשו"ע בסתם (יו"ד רפ"ו י') שבית מדרש פטור ממזוזה כיון שאינו בגדר "ביתך".
בברכה נאמנה,
ברכה להדלקת נר בבית העלמין
הרב בנימין במברגר | כ"ט שבט תשס"ט
בית עלמין בחנוכה
הרב בנימין במברגר | ל כסלו תש"ע

תפילה בקברי צדיקים בעת מחזור חודשי
בית הוראה טהרת המשפחה | ג תשרי תשס"ט

"אמי" או "אמנו" על מצבה?
הרב יצחק בן יוסף | ג אדר תשפ"א

הרב נועם דביר מייזלס
רב קהילה בבית אל ודיין בבי"ד לממונות "שערי הלכה ומשפט".

תשלום נזק בלי לערב את הביטוח
י"ג שבט תשע"ה

קניית תפילין לפני בר מצוה
כ"ב טבת תשע"ט

דיווח שעות עבודה
ב כסלו תשע"ה

הורדת מחיר התחלתי
י"ח אלול תשע"ח
מדוע אסור לנשים להכנס לבית העלמין?
הרב בנימין במברגר | ד אדר ב' תשע"א

יציאה עם התינוק 40 יום לאחר לידה
הרב דוד חי הכהן | כ טבת תשע"ה

מה אומרים בניחום אבלים
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ו תמוז תשס"ח

שלושת השבועות - נסיעה למלון או לים
הרב עזריה אריאל | כ"ג תמוז תשע"ג

בנושא שידוכים
הרב דוד חי הכהן | ב תמוז תשפ"ב
"אחותי היא"
הרב חיים שריבר | ד תמוז תשפ"ב

צניעות וקיץ | הלכות בורר בשבת
הרב אליקים לבנון | ד תמוז תשפ"ב
