ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
תרומה זכר למחצית השקל - לישיבה הגדולה בעולם! תרמו כעת ועזרו לנו
שאל את הרב הלכה הנחת התפילין

כריכת רצועות התפילין על הבית

29
שאלה
האם צריך לקשור את רצועות התפילין על הבית או התיתורא, ומתי? אשמח להסבר.
תשובה
שלום וברכה. לאחר הברכה על התפילין והידוק התפילין, קודם שכורכים את שבע הכריכות על הזרוע, ישנם מנהגים שונים ביחס לכריכת הרצועות על הבית. יש הנוהגים להעביר את הרצועה על המעברתא ועל חלק מהתיתורא כדי להדק את הבית לזרוע, ויש נוהגים להעביר את הרצועה פעם נוספת כדי ליצור את האות שי"ן על הזרוע. אולם רבים מבני אשכנז (ומבני ספרד) נמנעים מלכרוך את הרצועה סביב הבית, המעברתא והתיתורא, כיון שקדושת חלקי הבית גדולה מקדושת הרצועות, וכן מחשש שהתפילן ישחקו. ומנהג המקובלים וחלק מבני ספרד, לכרוך את הרצועה סביב הקשר של יו"ד והבית, ויש לכך רווח כפול, א. בכך מהדקים את היו"ד לבית כפי שהזהיר מרן השו"ע ע"פ הזוהר הקדוש, ב. יש מעלה גדולה ע"פ הסוד להקיף את הרצועה סביב כל הבית והיו"ד. למעשה כך אחד ינהג בזה כפי מנהג אבותיו. יש להוסיף שאם התפילין של יד זזות ממקומן גם הנוהגים להמנע מלכרוך את הרצועה על הבית, יכולים להדק את התפילין על ידי הרצועה. מקורות והרחבה: הנה הרמ"א (ל"ב נ"ב) כתב: "ונוהגין להעביר עור על הבית של יד כרוחב הזרוע ויהי רוחבו כרוחב הבית". וכתב במחצית השקל (שם) שנראה מדברי התוספות (מנחות דף ל"ה ד"ה מעברתא) שכוונת הרמ"א, שמכסה ברצועה של עור אחד שני צדי הבית דהיינו לצד הלב ולצד חוץ, וגם מלמעלה ראש הבית מכוסה וזה מקרי בית רואה את האויר כיון דשני צדי בית האחרים מגולים, וממילא הוא הדין להיפוך אם מכסה ב' צדדין אחרים ומניח ב' צדדין הנ"ל לצד הלב ולצד חוץ מגולים דשרי. והטעם להדקו עם הרצועה, כתב הרא"ש (ה"ק, סדר תקון תפילין, והובא בב"י לח. ד"ה ונוהגים, ובמחצית השקל שם) שהואיל והתפילין של יד מונחים תחת הבגדים הם עלולים להתנדנד ולהתקלקל, וע"י נתינת הרצועה הנ"ל מקבעים את התפילין על הזרוע. וברא"ש (שם וסימן ז') כתב טעם נוסף שמקרי רואה את האויר כיון דלא חיבר לו בית אחר, ע"ש. ועוד טעם הובא במעדני מלך (דברי חמודות הל' תפילין סימן כ"ב הובא במחצה"ש שם) משום שבעשיית הבית של יד בהכרח נעשים קמטים (ור"ל דבשל ראש אם נעשו קמטים מכניסים הקמטים בחריצים שבין בית לבית, מה שאין כן בשל יד) ואינו נוי, וצריך שיהיה נאה כמו שנאמר (שמות ט"ו ב') "זה אלי ואנוהו כו', ולכן מכסים בהרצועה הקמטים, עכ"ל, וסיים שכיום שכיום התפילין נעשים בצורה מקצועית ללא קמטים, לכן אין מעבירים על התפילין רצועה. מאידך מדברי הרמ"א במקום אחר (כ"ז ח') משמע להדיא שאין לכרוך את הרצועה על התיתורא, כדי לחזקה על היד. וביאר המ"ב (שם סקל"ב) משום שקדושת התיתורא גדולה מקדושת הרצועה. ומקור הדברים במהרי"ל (תפילין ח') שכתב שכך נהגו בני אוסטרייך. וכך נהגו מגדולי פוסקי אשכנז (המור וקציעה כ"ז ד"ה בספר הזוהר, ובמנהגי החת"ס תוספות י"ג ט"ו). וכך נוהגים רבים מבני אשכנז שלא לכרוך את הרצועה על התיתורא. וכתב המ"ב (שם בשם ארה"ח) שאפשר להקל ולכרוך את הרצועה סביב התיתורא כדי לחזק את התפילין שלא יזוזו ממקומם. ואולי יש לבאר ע"פ דבריו, שמה שכתב הרמ"א בשם המהרי"ל לאסור, מיירי שאין כל כך צורך בחיזוק וגם ללא החיזוק, התפילין לא יזוזו, ואילו מה שכתב לעיל להתיר, מדובר שללא החיזוק התפילין יזוזו ממקומם, וכפי שכתב הרא"ש (שם). עוד מנהג הובא בדברי המקובלים, לסובב את הרצועה של התפילין על הקשר של יו"ד וסביב כל הבית (הברכי יוסף כ"ה ט' כתב שכן המנהג והביא זאת בשם מהר"י צמח שכך העיד מהר"ש ויטאל שכן נהג אביו המהרח"ו ז"ל ושכן ראה אצל רבו האר"י ז"ל). וז"ל מרן הבא"ח (וירא א' ט"ו): "ולא יעשה כריכה בקבורת, אלא אחר שיהדק היטב יקשור היו"ד ברצועה עם התפילין, ואף על פי שבלא"ה היו"ד קשורה בחוט של גיד עם הבית, משום דאין להפריד התיתורא לעולם, כנז' בזוהר פינחס דף קל"ו, עכ"ז יש סוד בדבר לקשור היו"ד ברצועה לכוין להמשיך להיו"ד ש"ע נהורין כמנין רצועה, שהיא מספר ש"ע עם הכולל". וכן כתבו כה"ח (כ"ז י"ג ושם הביא שהגר"א בביאורו לתיקונים הביא כוונות לכריכה זו) ושו"ת ישכיל עבדי (ח"ח דף קפ"ט). למעשה כך נוהגים המקובלים וחלק מבני ספרד, שלאחר קשירת התפילין ליד, כורכים את הרצועה סביב הבית. אולם ספרדים רבים לא נוהגים כן (ראה יבי"א ח"ט או"ח סי' ק"ח כ' מחשש שחיקת הבית). בברכה רבה,
עוד בנושא הנחת התפילין

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il