שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות פרטיות בסוגיות שונות

מילת יתרו

undefined

הרב משה מאיר אבינר

ט ניסן תשפ"א
שאלה
המנחת חינוך (מצוה ב אות יד ד"ה והנה גוי) דן האם גר כשר למול את עצמו. וכתוב במסכת יבמות דף מו: שגר שמל ולא טבל, לא שרי, וכך פסק הרמב"ם (הלכות איסור ביאה פי"ג ה"ו). ובמסכת עבודה זרה דף כז. כתוב שלפי רב גר אסור לו למול כי הוא לא ישראל. במסכת סנהדרין דף צד. כתוב שרב אומר שיתרו מל את עצמו; אבל לפי מה שאמרנו שעדיין היה גוי כשמל כי לא טבל עדיין, אם אסור לו למול את אחרים, כ"ש את עצמו?!
תשובה
בס"ד שלום וברכה, האדר"ת בספרו חשבונות של מצוה (לך לך) דן בשאלה זו בהקשר למילתו של אברהם אבינו, כיצד מל את עצמו. בתחילה מתרץ ששם מלו, שהיה אחד מאלו שהיו מהולים (אבות דר"נ ב,ה). ועוד כתב לתרץ, שכאשר אדם מל את עצמו אין דין דהמול ימול, כיון שגירותו ומילתו באים כאחד, וכעין גיטו וידו באין כאחד. שלא כדעת המנחת חינוך. וע"פ סברא זו יש חילוק בין גוי שבא למול לבן מי שבא להתגייר ומל עצמו. ואכן כתבו לדינא כמה אחרונים (יד שאול יור"ד סימן דס"ד, ושו"ת בית יצחק יור"ד ח"ב סי' צא, ובס' צפנת פענח פרק ד' הל' מעילה) שבגר הבא להתגייר יכול למול עצמו, מכח סברא זו, והוכיחו כך מע"ז (י:). ולגבי יתרו כתב הגר"י ענגיל (גליוני הש"ס ע"ז כז.) ג"כ שמל אותו אחר, אלא כיון שמלו אותו מרצונו נקרא על שמו, כאילו הוא העביר חרב חדה על בשרו. בברכה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il