שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • עירובין

עירוב חצירות בביכנ"ס בערב פסח

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

י"ב ניסן תשפ"א
שאלה
היכן עדיף להניח את עירובי החצרות בבית כנסת או באחד הבתים בקהילה, וכמה צריך להניח?
תשובה
שלום וברכה. א. עדיף להניח בבית הכנסת, ובזה יוצאים ידי חובת שיתופי מבואות ועירובי חצרות, וזהו מנהג קדמון. ב. שיעור שתי סעודות. ונהגו להניח חפיסה של מצות (חצי קילו) כל שנה בערב פסח, ואפשר להקל אף בשיעור של 6-8 מצות. מצורף למטה סדר עשיית עירובי חצירות. מקורות: עירוב חצירות נתקן ע"י שלמה המלך, כדי להתיר טלטול בחצר המשותפת, מהבתים לחצר, ומהחצר לבתים. ואף שמעיקר הדין, הכל נחשב לרשות היחיד, מכל מקום גזרו חכמים שלא לטלטל ברשות היחיד שיש בה חלוקה לכמה בתים, כדי שלא יטעו ויתירו לטלטל גם ברשות הרים, כיון שחצר המחולקת לכמה שותפים, דומה לרשות הרבים. ואותו יסוד שייך מחצר למבוי, ונקרא שיתופי מבואות. עניינו של העירוב, הוא לערב את כולם במאכל אחד שמניחים אותו מערב שבת, עירוב החצירות נעשה ע"י פת שמניחים באחד הבתים, ובזה נעשה החצר לרשות אחת שאינה מחולקת לבתים. לעומת זאת בשיתופי מבואות אין צורך להניח דוקא פת ולהניחה באחד הבתים, כיון ששיתוף זה מטרתו להפוך את כל הדירות והחצרות והרחובות לרשות אחת (גמ' עירובין כא:, רמב"ם עירובין פ"א, שו"ע שס"ו א, ושס"ח א'-ג'). שיעור המזון לעירוב עבור אדם אחד, הוא כגורגרת לכל אדם אבל מעל שמונה עשר אנשים, אפילו אלף מספיק שיעור ח"י גרוגרות, השווים לשיעור מזון שתי סעודות (עירובין שם), והביא מרן השו"ע (שס"ח ג') בסתם ששיעור זה הוא כשישה ביצים, וביש אומרים, שהם כשמונה ביצים. כיום נוהגים להניח מצות, כיון שהן נשמרות ומחזיקות זמן רב, שיעור זה נמדד בערך בשמונה מצות. והמנהג כיום כפי שכתב רבנו הרמ"א: "והמנהג בזמן הזה להניח הערוב בבית הכנסת, וכן נהגו הקדמונים, ונראה לי הטעם, דערובין שלנו יש להם דין שתוף ואין צריך להניח בבית דירה, ועיין לקמן סימן שפ"ו ושפ"ז". ובבה"ל (שם ד"ה ונראה לי) הביא מה שהקשה הב"ח שאם העירוב והשיתוף נעשים יחד, צריך להניח את העירוב בבית דירה ולא בביכנ"ס, ועיין שם שיש ליישב ע"פ מה שכתב הגר"א שהבתים נתרין מטעם מגו, כלומר מתוך שמועיל העירוב להתיר החצרות שבמבוי, הוא מועיל גם להתיר הבתים שבחצר, וכעין דברי חז"ל בגמ' שם. והגר"מ אליהו זצ"ל כתב שלמעשה נהגו לעשות עירוב חצרות כל שנה, עם מצה בשיעור חצי קילו בערך, ובדרך כלל עושים זאת בערב פסח. ויש שנהגו לעשות זאת בחול המועד. ויש לעשות את העירוב אחרי מנחה לפני השקיעה ולפני כניסת שבת, אולם אם הזמן דחוק, ניתן להקדים את העירוב חצירות לפני מנחה (מחזור קול יעקב עמ' ס"ח). ואף שמעתי שאמר לרב קהילה בישוב לעשות עירוב חצירות בברכה, אף שרב היישוב עושה עבור כלל הקהילות (אולם כיון שיש חולקים בזה נראה שעדיף לא לברך). סדר העירוב: הרב צריך להגביה את המצות טפח ולקנותן, ואח"כ יתן אותן לאדם אחר ויאמר לו: "זכה בעירוב זה לאחינו בני ישראל הדרים פה עמנו ושיבואו לדור בעיר הזאת שיסמכו לטטל על ידו מרשות לרשות בשבת וביום טוב". ויגביה הזוכה את המצות טפח, ואח"כ יקח הרב את המצות ויברך: "ברוך אתה... על מצות עירוב". ונהגו להניח את המצות בבית כנסת, במקום בולט, ויש שעושים קופסה נאה ועליה כותבים "עירוב חצרות" ובתוכה מניחים את המצות. ויאמר עוד: "בדין עירובא יהא שרי לנא לאפוקי ולעיולי ולטלטולי מבית לבית ומבית לחצר ומחצר לבית ומבית לבור ומבור לבית ומגג לגג ומעליה לתחתית ומתחתית לעליה ומזוית לזוית ומרשות לרשות כל מאי דצריך לן בכל שבתות השנה וימים טובים לנו וכל המסתופפים עמנו מכאן ולהבא מפסח זה עד פסח של השנה הבאה שיבוא עלינו לשלם בעזרת הל יתברך שמו לעד (מחזור קול אליהו שם). בברכה נאמנה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il