כשמגיעים לכיתה ט’ בתנועת עזרא עוברים מחבריא ב’ לג’ שנקראת גם "חג"ס"- חבריא ג’ סניפית. עד כיתה ט’ הפעילות נעשית בנפרד לגמרי, כלומר אין קשר כלל עם הבנות. אחד השינויים שחלים כשנכנסים לחג"ס הוא שמתחילים להפעיל פעילות התנדבותית קבועה. הנהלת העזרא דוחפת להפעיל את הפעילות במעורב בנים ובנות. שזה דורש ישיבות צוות של חברי הגרעין אחת לשבוע/שבועיים, הרבה פעמים טלפונים כדי לסגור כל מיני פרטים, ועצם הפעילות עצמה שדורשת עבודה מעורבת. בסניף שלנו מדובר בחבר’ה ברמה דתית גבוהה מאד שאין להם שום קשר עם בנות. ואף ב"ה מתרחקים מכך מאד. השאלה שלי היא האם לא עדיף להפעיל פעילות התנדבותית מעין זו בנפרד?? שהרי רבים הקלקולים שיכולים להגרם מזה, ולצערנו כבר קרו מקרים בשנים האחרונות של חבר’ה בסניפנו שפיתחו קשרים עם בנות וירדו ברמתם הרוחנית בעקבות הפעילות. אני לא אומר לא לעשות כלום כי זה ברור שלא טוב, אלא לעשות פעילות בנפרד.

בכדי לענות הלכה למעשה צריך להכיר את המציאות. לכן רק מי שמכיר את המציאות בסניף יכול לתת הוראה למעשה. למרות שאתה מתאר את המציאות, יתכן שזה רק הניתוח כפי ראות עינך אולם אחר ינתח את המציאות אחרת. בכל אופן, אם המציאות כפי מה שאתה מתאר יש עדיפות שהפעילות תעשה בנפרד. בכל אופן היתי מחלק בין סוגי פעיליות וקשרים שנוצרים בין בנים לבנות. הכלל הוא שכל פעילות שהיא באופי שיש בו קלות ראש והתקרבות סתמית בין בנים לבנות אסורה. לעומת זאת כל פעילות שהיא ענינית ונועדה לשם הבאת תועלת מעשית וכדומה ונעשית ברצינות ועניניות ובלי "צחוקים" וכדו' היא מותרת. לכן פעיליות שיש בהם קלות ראש יש להימנע מהם. ישיבות ענייניות הנוגעות לאירגון הסעות, תכנון פעילות וכד' ניתן להתיר. בכל מקרה יש להקפיד שבן לא יפעל לבד עם בנות. עשו חייל והרבו בפעילות ברוכה.