האם מלכתחילה על השליח ציבור בפרט (והציבור בכלל) לומר את קריאת שמע ופרשותיה בטעמי המקרא או שאין חובה הלכתית לכך ומספיק רק להגות נכון את המילים?

שלום וברכה, כתב השו"ע (סימן ס"א, סעיף כ"ד)- צריך לקרות קריאת שמע בטעמים כמו שהם בתורה. אמנם זה לא מעיקר הדין, וכפי שכתב הב"י בעצמו- ולא ראינו ולא שמענו שום מקום שנוהגים לקרותה בטעמיה הכתובים בתורה אלא שעכשיו מקרוב נהגו קצת חזנים לקרותה בטעמיה הכתובים בתורה וכן ראוי לנהוג מאחר שרבינו מפרש כן וכן כותב הרמ"א על דברי השו"ע- אבל לא נהגו כן במדינות אלו, ומ"מ המדקדקים מחמירים בכך. וכתב המשנה ברורה שם (ס"ק לז)- אך שצריך ליזהר לפסוק במקום הראוי להפסיק לפי הענין כדי שיהיה טעם והבנה לדבריו ע"כ יראה לקרותה בנחת. סיכום: נכון להדר ולקרוא את קריאת שמע בטעמיה, אך זה לא מעכב. אמנם ודאי חייבים להקפיד על פיסוק נכון כדי לשמור על המשמעות של הפסוקים.