לכבוד הרבנים, אני שואל על מקרה שבו לכאו אני צריך לעשות היתר עיסקה מול חמי, אלא שיש בזה כמה קשיים ואי נעימויות, ולכן אני מעדיף להימנע מזה, ונידון השאלה כך הוא. חמי מתעסק בנדל"ן, ולצורך עסקיו הוא קנה דירה אחת, ומסיבותיו הוא לא רצה לרשום אותה על שמו ולכן הוא רשם אותה על שמינו, הוא לקח על הדירה הזאת משכנתא מהבנק ואנחנו כהקונים החוקיים עשינו מול הבנק היתר עיסקא, וכעת השאלה האם אנחנו צריכים לעשות גם היתר עיסקא מולו, ושורש השאלה הוא כזה, האם ע"פ דין תורה זה נחשב שהדירה היא שלו והוא הקונה וממילא ההלוואה היא לו וצריך לעשות היתר עיסקה מולו, או שהדירה היא שלנו כיון ששטר וסיתומטא אנחנו עשינו, ואף שקנין כסף הוא עשה יל"ע כיון שהיסוד בקנינים הוא שמשמעות מעשה הקנין מחייבת את הקונה, וא"כ כיון שהוא מבין ויודע שבחוקי המדינה הדירה היא שלנו [וכן מדיני התורה לנו יש ראיה] א"כ גם קנין הכסף משמעותו כסף על דירה שלהם, וא"כ הדירה היא שלנו והחוב לבנק הוא שלנו, אלא שהוא משלם וא"כ לכאו אין צורך בהיתר עיסקה נוסף איתו. תודה רבה

למיטב הבנתי, רשויות החוק במדינה מאפשרים רכישת דירה כאשר הבעלות אינה מחייבת שהתשלום יגיע מהקונה אלא יכול גם להגיע ממקור אחר המקרה שלכם הוא אחד מהדוגמאות לדבר. אתם הבעלים החוקיים (כיוון שזה רשום על שמכם ואתם חתמתם על חוזה הקניה. או מיופה כח שלכם) ואיש אחר הוא המשלם. כיצד הוא משלם? הוא קיבל הלוואה מהבנק למשכנתאות. בדרך כלל זה מוגדר שהוא הלווה ואתם הבעלים. היחס שלכם מול הבנק הוא שאתם מסכימים לשעבד את הדירה לטובת ההלוואה, שבמידה והלווה לא ישלם את פרעון ההלוואה הבנק יהיה רשאי למכור את דירתכם ולגבות ממנה את פרעון ההלוואה. לאור הנ"ל(אם זאת המציאות) היתר העסקא צריך להעשות בין המלווה ללווה, בין הבנק לאיש שקיבל את ההלוואה מן הבנק. יצויין שלכל הבנקים כיום במדינת ישראל ישנו היתר עסקא כללי שיש פוסקים רבים שמורים שמותר להסתמך עליו.