שלום וברכה, קראתי שיש מנהג שבשנים שבהן פסח נופל בשבת, מתחילים לקרוא במסכת אבות בשבת שלאחר שביעי של פסח, ובשבת שנוספה קוראים פרק מתוך מסכת דרך ארץ זוטא והוא נקרא בשבת שלפני שבועות משום דרך ארץ קדמה לתורה. רציתי לשאול מה מקורו? מדוע לא להתחיל בשבת זו בפרק א של פרקי אבות? והאם לפי המנהג יש לסים את מסכת דרך ארץ זוטא או רק פרק ראשון? ישר כח ותזכו למצוות

שלום רב לאוהבי תורתו. א. מנהג קדום שהיה בצפת ובגליל העליון והובא בסידור רב עמרם, ונהגו בו בעיקרי מבני ספרד. ב. אכן בני אשכנז היוצאים ביד רמ"א, הנוהגים לומר פרקי אבות כל הקיץ, צריכים להתחיל שוב פרק א' של מסכת אבות. ג. נהגו להוסיף פרק א' בלבד ממסכת דרך ארץ המתחיל בזה הלשון: "דרכן של ת"ח, עניו, ושפל רוח, זריז, וממולח, עלוב, ואהוב לכל..". שיש בתוכנו מעין הדברים הכתובים במסכת אבות. מקורות: מקור המנהג מובא בספר תיקון יששכר (דף ל"ב, הובא בנוהג כצאן יוסף עמ' ר"ז, ובלוח ההלכות והמנהגים חג שבועות הערה 25), וז"ל: "ועל השבת שנתווספה בזו השנה לבני א"י על בני חו"ל בין פסח לשבועות... מצאתי כתוב במנהגות המוסתערבים יצ"ו תושבי צפת שבגליל העליון תוב"ב שקורין בשבת השביעי שכבר השלימו בשש הראשונות קריאת כל הששה פרקי אבות, פרק אחד ממסכת דרך ארץ זוטא שדבריו מעין של פרקי אבות וכו'". מנהג זה מובא בסידור רב עמרם גאון, וכן כתב בספר המנהגים – "ארץ חיים" (מנהגי א"י לרב חיים סתהון זצ"ל או"ח רצ"ב ב'). הטעם שהוסיפו פרק א' ממסכת דרך ארץ הוא כפי שציינת, כיון שיש למסכת אבות (יחד עם פרק "קנין תורה") רק ששה פרקים, ואילו בשנה שפסח חל בשבת, יש שבע שבתות בין פסח לשבועות, והוסיפו פרק זה לשבת האחרונה בערב שבועות. כל האמור הוא למנהג חלק מבני ספרד, שנהגו לומר פרקי אבות רק בין פסח לשבועות. אולם למנהג הקדום, המוזכר ברמ"א (או"ח רצ"ב ב'), שאומרים פרקי אבות במשך כל הקיץ, לא שייך מנהג זה, ויש להתחיל שוב פרקי אבות פרק א'. וכן מובא בלוח ארץ ישראל (לגרי"מ טיקוצ'ינסקי זצ"ל) להתחיל לקרוא פרק א' במסכת אבות, כן ביאר הגר"ש דבליצקי זצ"ל בספר זה השולחן (ח"א רצ"ב) שלמנהג בני אשכנז אין שייך מנהג זה. להרחבה בעניין המנהג לומר פרקי אבות בין פסח לשבועות בברכה נאמנה,