בס"ד האם מותר לחזור על מילים בתפילה? האם יכול הרב להעלות על הכתב את המקורות? כי בבעיה כזו אנו נתקלים גם אצלנו.

שלום וברכה, רוב הפוסקים כתבו שאין לחזור על מילים בתפילה ורוח חכמים לא נוחה מזה. יש פוסקים שאף כתבו שהדבר אסור. אולם חזן שכופל מילים לא צריך למחות בו משום שיש לו על מה לסמוך, ובפרט אם זה יביא מחלוקת. בפיוטים שאינם חלק מתפילת שמונה עשרה ואין בהם ברכות כגון 'יגדל' ניתן לכפול את המילים חוץ משם ה'. מקורות והרחבה: הרבה פוסקים כתבו שלא לחזור על מילים בתפילה, ראה מהר"ם שיק (חאו"ח סי' לא), אגרות משה (או"ח ח"ב סי' כב), יביע אומר (ח"ו או"ח סי' ז אות ד ואילך) אור לציון (פ"ז סי' לט) הליכות שלמה (תפילה פרק ט ס"ט). ). וכן התקין מרן הראי"ה קוק זצ"ל בבית כנסת החורבה שכשחזנים עברו לפני התיבה הם לא יורשו לחזור בתפילה כמה פעמים על אותן מילים ('האיש שלנו בירושלים' עמ' 89). וכן מסר ר' עזרא ברנע הי"ו שהיה שליח ציבור לפני מרן הראשל"צ הגר"מ אליהו זצ"ל והרב לא הניח לו לחזור על תיבות בגלל המנגינה (מובא בחבל נחלתו יב, ג). ושמעתי מהרב אלי גורן שהגר"ש גורן זצ"ל מחה בתוקף בחזן שכפל מילים בתפילה (ואף שהחזן היה חביב מאד על הגר"ש גורן, בכל זאת הרב לא נשא לו פנים). הטעמים שהוזכרו בדברי האוסרים לאסור הם: א. בל תוסיף (עכ"פ בל תוסיף דרבנן), כשם שאסור לכהנים להוסיף מילים. ב. בכך שחוזר על מילים נראה שבפעם הראשונה לא כוון ואין פיו וליבו שווים והוא כדובר שקרים. ג. הפסק. ד. עושים את התורה כזמר ומורידים בקודש. ה. בזיון להתפלל לפני מלך מלכי המלכים באופן שלא מדברים כך אפילו לפני בשר ודם. (חמשה טעמים אלו הובאו במהר"ם שיק שם) ו. טרחא דציבורא. (ראה חבל נחלתו שם, שהביא טענה זאת מספר הלכה לר"נ הופנר 'דיני תפילת השחר'). יש מי שמתיר או שעל כל פנים לימד זכות על הדבר. ערוך השלחן (סי' שלח סק"ח) כתב ללמד זכות ושלא למחות בדבר, וז"ל: "וגם במה שאומרים התיבות וכופלים ומשלשים ופורשים הנאטי"ן לפני העמוד למען יזמרו על פי חוקי הזמרה, וכל יראי אלקים מצטערים בזה ואין בידם למחות, כי ההמון פרוע ואין שומעין בזה לדברי חכמים, באמרם שזהו אצלם עונג שבת ועונג יום טוב. ואולי באמת אין איסור בזה, וטוב לפני האלקים ימלט מזה, ואנחנו ללמד זכות באנו על זרע קודש שתומי עינים. ואולי מדאמרו חז"ל רק על 'שמע שמע' משתקים אותו, שמע מינה דבשארי תיבות לית לן בה אם כופלים ומשלשים. וגם על הנאטי"ן הפרוסים לפני העמוד אין לנו לומר בזה טעם איסור ברור, ולכן הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין וכו". ביביע אומר ציין לדברי הגאון רבי יהודה די מודינא בשו"ת זקני יהודה (סי' קלא) שנשאל על החזנים שמנגנים ע"פ חכמת המוסיקה, וכופלים מלת כתר בחזרת המוסף, אם יש קפידא על זה. והשיב ע"פ דברי הגמ' בברכות (לג:) שלא הקפידו אלא על שמע שמע או מודים מודים משום דמחזי כשתי רשויות, מכלל שבשאר תיבות אין איסור כלל. ובפרט שמלת כתר יתנו לך, הוא שבח להקב"ה, וכשחוזר על התיבה ב' פעמים הו"ל כמי שאומר כתרים יתנו לך, ומי מעכב מלשבח את ה' כמה פעמים וכו' ע"ש. הרי שהתיר לכפול מילים בתפילה חוץ משמע ומודים. עוד הביא ביביע אומר שהגרי"ש סופר בתורת חיים (סי' נג ס"ק כה) כתב: "כבר האריכו בספרים על החזנים שמנגנים שלא לשם שמים, ועוד הוסיפו רעה שכופלים תיבות כמה פעמים, והוא הפסק גדול בתפלה ובקדושה, ופעם אחת אירע כן לפני אדוני אבי הגאון בעל מחנה חיים זצ"ל, שכפל החזן תיבות בקדושה, וגער בו א"א באמצע הקדושה. וכן העלה המהר"ם שיק לאסור מכמה טעמים. ושמעתי עוררים על תשו' המהר"ם שיק בזה כי כמה צדיקים וקדושי עליון כופלים התיבות כמה פעמים וכו', והשבתי שבודאי מי שכוונתו לשמים וכופל התיבות לצורך כוונה ליכא קפידא, אבל החזנים שעושים כן רק לתפארת הנגינה זה ודאי אסור". הרי שכתב שצדיקים וקדושי עליון נהגו כן ומי שכוונתו לשמים רשאי לכפול לצורך כוונתו. אולם היביע אומר הביא שם את דברי הפוסקים שאסרו לכפול, והסיק להלכה שאין לכפול מילים. וסיים: "ותלי"ת שאצל הספרדים רובם ככולם זהירים בזה, והמעטים שאינם בקיאים בהלכה יש להזהירם לבל יכפלו תיבות בתפלה, כדברי הפוסקים הנ"ל. ולשומעים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב". וחזר על כך בשו"ת יביע אומר (ח"ז או"ח סי' יד). והאריך בכל זה בשו"ת חבל נחלתו (יב, ג), וכתב למסקנה שכל מנגינה שבתוכה חזרות על משפטים או מילים (מחמת המנגינה) מותרת בחלקי התפילה שאינם בקריאת שמע או בעמידה וחזרת הש"ץ ופרט לשמות הוי"ה, בהם יש חשש לשתי רשויות. ובק"ש ותפילה גם בפיוטים אין לחזור. אבל בשאר התפילה מותר לחזור מחמת המנגינה על בקשות ותחנונים, ורק לחזור ולקטוע מילים או לערבב את הבנת התפילה אסור ע"י תפילה.עכ"ד. וראה עוד בפסקי תשובות (נא, ו). שוב מצאתי בשו"ת ארחותיך למדני חלק יא (סי' לא) שיצא כעת לאור, נשאל על מנהג מרוקו בעת אמירת הקדושה לומר בניגון "נ נ נ נ נ נ נקדישך, ווווו ונעריצך". והשיב שמותר. וביאר ש-נ נ נ אינו תיבה כלל, אלא צליל בלבד שאינו נחשב הפסק. וכעין שמצינו בדברי הפוסקים שמותר לעשות קול שעושים להשתיק התינוק שמותר לצורך התפילה שזה בגדר "תנועה בקול" ולא תיבה. כמו כן בענייננו מותר לצורך התפילה להרבות בשמחת המצוות ושמחת הקדושה שיש בזה דבר גדול מאד, ואין צורך לבטל את המנהג. ע"ש. כל טוב!