האם אין איסור 'בל תוסיף' בקביעת יום העצמאות כיום טוב? לכאורה כך כתב הרמב"ן (דברים ד, ב) שירבעם בן נבט עבר על בל תוסיף בכך שבדא מליבו חג חדש.

שלום וברכה, אין איסור בל תוסיף לקבוע חג על נס שה' עשה לנו, וכפי שכתב המשנה ברורה (סי' תרפו ס"ק ח): "יכולים בני עיר לתקן בהסכמה ובחרם עליהם ועל הבאים אחריהם לעשות פורים ביום שנעשה בו נס ומי שנעשה לו נס באדר ונדר לעשות פורים כשיבוא שנת העיבור". מקורו מהמגן אברהם עפ"י המהר"ם אלשקר. אמנם הגר"מ אריק בטל תורה (מגילה יד) פקפק על דברי המהר"ם אלשקר והמגן אברהם, כמובא בקול מבשר (ח"א סי' כא) אך כפי הנראה הוא דעת יחיד והפוסקים לא חששו לכך. הסיבה שאין חשש בל תוסיף הוא משום שהתורה עצמה ציוותה אותנו לקבוע יום טוב ולשמוח ביום שנעשה בו נס, כפי שמובא בגמרא (מגילה יד.) שיש לקבוע יום טוב על הנס בפורים, ולמדו בקל וחומר מפסח, שאם מעבדות לחירות אמרו שירה, ממיתה לחיים לא כל שכן? על פי קל וחומר זה למדו חכמים שמצוה לקבוע יום טוב על הנס שנעשה לנו בחנוכה (ריטב"א שם). כך ביאר הקול מבשר (שם) באריכות על פי החתם סופר. יש מקום לומר שגם בלי הקל וחומר הנ"ל אין איסור בל תוסיף בקביעת יום טוב, משום שחכמים רשאים לתקן יום טוב, ולקבוע מצוות חדשות, וכפי שקבעו את הימים במגילת תענית, וקבעו כל מיני מצוות דרבנן, ורק בפורים חששו יותר לקבוע משום שזה היה על פי רוח הקודש ונבואה, או משום שרצו לקבעו בין הכתובים (ראה מגילה שם רש"ש, שפת אמת, ותורת המועדים לגר"ש גורן עמ' 616). יתרה מכך כתב המנחת אשר (כללי המצוות סי' יט, אות ט ואות י) - שאף בפורים היה מותר לחכמים לקבוע יום טוב ומצות קריאת המגילה אף ללא הרמז שמצאו בתורה, אלא שמרוב ענותנותם של חכמים נתיראו ונסתפקו עד שמצאו רמז. וכתב שניתן להבין כך אף בדעת הרמב"ן (דברים ד, ב). כל טוב!