בס"ד שלום לרב, לפני כשנתיים למדתי במוסד אקדמי חילוני. לצערי, חלק מהתפיסות הזרות וההנחות המוטעות הצליחו לחלחל פנימה לתוך הנפש שלי ומאז אני במאבק די עיקש עם המחשבות האלו (אני מתכוונת גם למחשבות שבהגדרתן ההלכתית הן כפירה או מינות). המחשבות האלו בעיקר תוקפות אותי בתפילה ובייחוד בימים נוראים. אני מרגישה בושה ואשמה גדולה, אני ברוך השם בעלת משפחה והמחשבות האלו לא שייכות לי ולעולם שבו אני חיה ומגדלת את ילדיי. רוצה שהם פשוט יעלמו כיוון שזה חורה לי בנפש. אני אשמח לעצה נכונה כדי לדעת כיצד להתמודד כשעולות לי מחשבות אלו ובעיקר בעת התפילה? תודה רבה

כדאי לרשום את השאלות וללכת לרב לרב, לשאול את השאלות ולקבל את התשובות עד שתהיי משוכנעת באמיתתן, ואז יסורו ממך כל המחשבות האלו כי הן הבל הבלים שאין בו ממש. וכדאי להזהיר אחרים מהלימוד באותו מוסד בגלל הנזקים שזה יכול לגרום. סליחה על העיכוב בתשובה- מחמת פרוץ המלחמה. בשורות טובות!