- הלכה
- שאלות כלליות
שאלה
שלום לכבוד הרב שליט"א!
א. הרי ידוע שזמן תפילין הוא כל היום. ועל כן מדוע נוהגים כיום להניח תפילין רק בתפילת שחרית? הרי זמן תפילין הוא גם בתפילת מנחה?
ב. מי שלא הניח תפילין בשחרית האם יניח תפילין במנחה או בזמן אחר?
ג. מדוע יש דין מיוחד במנחה של תעניות ציבור שבה כן נוהגים להניח תפילין?
תשובה
שלום וברכה,
א. מכיוון שתפילין צריכים גוף נקי, ואין להסיח את הדעת מהם, ולא כולם יכולים להיזהר בזה, נהגו שלא להניחם כל היום אלא בזמן קריאת שמע ותפילה (שו"ע, לז, ב). הפוסקים כתבו שטוב להניח תפילין גם במנחה (ראה ביאור הלכה שם, ד"ה 'בשעת', וערוך השולחן סע' ג, כף החיים ס"ק י). אולם לא נהגו להניח תפילין במנחה (מ"ב קלא, ס"ק ז). על כן אין להניח תפילין במנחה במקום שלא נהגו משום שיש בזה חשש יוהרא (ראה אגרות משה או"ח ח"ד, סי' לד). מי שרוצה להניח תפילין במנחה במקום שאין מנהג ברור שלא מניחים תפילין במנחה יכול להתייעץ עם רבותיו אם זה נכון לפי האדם והמקום.
ב. מי שלא הניח תפילין בשחרית נכון שיניח תפילין מיד כשיוכל ויאמר איזה מזמור תהלים, ולא יחכה לתפילת מנחה. אולם אם הוא רוצה הוא רשאי לחכות לתפילת המנחה ולהניח תפילין במנחה (ראה מ"ב סו, ס"ק מ).
ג. אין דין מיוחד להניח תפילין במנחה בתעניות אלא בתשעה באב. אכן יש נוהגים להניח תפילין בתעניות במנחה. שני טעמים לדבר: 1. להשלים מאה ברכות (ראה בית יוסף סי' מו). 2. הגוף נקי בתעניות (הערות למ"ב ביצחק יקרא לז, ב).
הרחבה:
א. ישנן שלש שיטות לגבי זמן חיוב הנחת תפילין מהתורה. הביאור הלכה (סי' לז, ד"ה 'מצותן') הביא שתי דעות:
1. דעת הפרי מגדים שמי שלא מניח יום אחד תפילין כלל ביטל מצות עשה. מצוה מן המובחר להניח תפילין כל היום.
2. דעת הישועות יעקב שיש חיוב להניח תפילין כל היום.
3. דעת המנחת אשר (שמות סי' לג) שמצות תפילין אינה מוגדרת כלל בזמן מסוים ומצותה שישתדל האדם ככל שבידו שיהיו התפילין עליו וכעין מצות תלמוד תורה ע"ש.
כתב השולחן ערוך (שו"ע, לז, ב): "מצותן להיות עליו כל היום אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם ואין כל אדם יכול ליזהר בהם נהגו שלא להניחם כל היום ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת קריאת שמע ותפלה". על זה כתב הביאור הלכה (ד"ה 'בשעת'): "ומנחם עזריה (הרמ"ע מפאנו) כתב בתשובה שתיקן להניחם שנית במנחה ובערב שבת לא יניחם. של"ה". ובערוך השולחן (לז, ג) כתב: "עיין שם במגן אברהם, שהביא מתשובת רמ"ע מפאנו שתיקן להניחן שנית במנחה. ואשרי חלקם".
מכל מקום כיום ברוב המקומות לא רגילים להניח תפילין במנחה ויש מקום לחשוש בזה ליוהרא.
באגרות משה (שם) כתב לגבי הנחת תפילין במנחה: "מה שמניח תפילין גם בתפילת המנחה אין למחות בידו ואף שאיכא בזה משום יוהרא דמכיון דבא ממקום שנוהגין כן ליכא משום יוהרא".
ובהערות למ"ב ביצחק יקרא (שם) כתב: "ואינני יודע מצד ניקיון הגוף, מה ההיתר שלא להניח בשאר הימים (לא רק בתעניות) בשעת מנחה, כי מאחר שמתפלל הרי ממילא מחיב בנקיון הגוף. ומוח"ז הגאון ר' אליעזר יודא פינקל זצ"ל ראש ישיבת מיר, במשך נ' שנים התפלל ביחידות מנחה, כדי שיוכל להניח תפילין בצנעה. וכן נהג הרב מבריסק זצ"ל להניח תפילין במנחה, גם אדמו"ר זללה"ה נהג כך בתקופה מסוימת ע"ש".
הרי שהגרא"י פינקל העדיף להתפלל ביחידות מאשר להניח תפילין שלא כמנהג הציבור.
יש להעיר שגם החזון איש סבר שעדיף להתפלל מנחה ביחידות עם תפילין מאשר להתפלל מנחה בציבור ללא תפילין. הגרח"ק העיר שנראה שזה דווקא אם הוא רגיל בתפילין במנחה שאז עדיף תפילין מציבור, אך אם מניח רק לפעמים, צבור עדיף (כל משאלותיך עמ' רמז).
בפסקי תשובות (לז, הערה 21) הביא בשם השולחן הטהור סע' ב, שמי שמניח תפילין במנחה ולא משיג את ההארה וחיות אלהות נאמר עליו 'והכסיל בחשך הולך'.
בספר מעין אומר (ח"א, ד, כד) נשאל הגר"ע יוסף: האם מי שרוצה להניח תפילין בזמן שלומד תורה, יש לחוש בזה משום יוהרא? תשובה: לא, מה בכך. כנראה שהגרע"י התכוון שאין חשש יוהרא להישאר עם התפילין קצת אחרי התפילה וללמוד (ראה מ"ב לז, ס"ק ג שאנשי מעשה נוהגין ללמוד אחר התפלה בתפילין). השאלה לא היתה על מי שרוצה כל היום ללמוד עם תפילין.
עיקר ההלכה שמי שיכול להניח תפילין בנקיון הגוף וריכוז הדעת כל היום צריך לעשות כן. כך כתב הביאור הלכה (לז, ב, ד"ה 'מצותן'): "ועיין בספר א"ר שמוכח מדבריו דמי שיודע שיש לו גוף נקי אין לו לפטור א"ע ממצות תפילין כל היום. ופשוט דכונתו אם יודע שיוכל ליזהר א"ע ג"כ מהיסח הדעת דהיינו עכ"פ משחוק וקלות ראש כמו שכתבנו לעיל בכלל כ"ח עי"ש. ועיין בספר מעשה רב שכתב דאם חושש ליוהרא בפני הבריות מותר בשל יד לבד. ומ"מ טוב לעשות של ראש קטן והרצועות יהיה ג"כ מכוסות מלילך בשל יד לבד עכ"ד ואשרי המקיים כדינו כמשאחז"ל במגילה כ"ח שאלו תלמידיו את ר"א במה הארכת ימים א"ל וכו' ולא הלכתי ד"א בלא תורה ובלא תפילין". עכ"ל הביאור הלכה.
כך נהגו כמה מגדולי ישראל, וביניהם מרן הראי"ה קוק שהניח תפילין כל היום בצנעה (ליקוטי הראי"ה, עמ' 424, שיחות הראי"ה עמ' קצח, ראה פסקי מרן עמ' 44).
בספר דרכי משה (ח"ב עמ' קסו) מסופר שאחד שאל את הגר"מ פיינשטיין למה הרב אינו נוהג ללמוד כמה דקות עם תפילין אחר התפילה. והשיב הגר"מ פיינשטיין: "הלואי נוכל להיזהר בקדושת התפילין עד סוף התפילה, ומי יודע אם יכולים להוסיף".
אולי במשך השנים ייכשר דרא וישתנה המנהג, ותחזור עטרה ליושנה ויקיימו את המצווה כהלכתה להניח תפילין כל היום. אולם הבא לשאול יש להורות לו שלא לשנות מהמנהג אפילו בתפילת המנחה, למעט מקרים מיוחדים בהתאם לאדם ולמקום.
ב. מי שלא הניח תפילין בשחרית כתב המשנה ברורה (סו, ס"ק מ): "ותיכף כשיבואו אחר כך לידו באמצע היום או במנחה יניחם ויאמר איזה מזמור". ובשער הציון (ס"ק סד) כתב "ותיכף - שאסור לעשות שום מלאכה קודם שיקים המצוה המוטלת עליו". והגר"א נבנצל העיר שם (ביצחק יקרא שם, ובהערה לסימן כה סע' ד) שהגרש"ז סבר שמותר לעשות מלאכה או לאכול לפני הנחת תפילין, משום שבכל רגע יש חיוב חדש להניח תפילין.
בספר מחנה ישראל (פ"ו, ס"ג) כתב החפץ חיים שמי שלא התפלל שחרית ומשלים תפילת שחרית במנחה שמתפלל שתי תפילות, ראוי ונכון להתפלל תפילות אלו עם תפילין, כיון שלא זכה להתפלל שחרית עם תפילין.
כל טוב!