במסכת בבא בתרא דף ג עמוד א הגמרא דנה בלישנא אחרינא (על פי זה שמחיצה זה פלוגתא) ומנסה להוכיח שהיזק ראיה שמיה היזק, הרא"ש על דברי הגמרא מצטט בסוף סימן א, חלק מדברי הגמרא וחלק הוספה שלו, אשמח אם הרב יוכל להסביר לי את כוונת הרא"ש בדבריו ואת החלוקה בין דבריו לדברי הגמרא, תודה רבה.

שלום סליחה על העיכוב במתן התשובה. דברי הרא"ש מתחילים מהמילים "וכי תימא אמאי תנא..." עד סוף הסימן. הרא"ש שואל על מ"ד מחיצה=פלוגתא וכפי שהעמידה הגמרא את המשנה שמודבר בה באין בה דין חלוקה וכיון ששניהם רוצים לחלוק חובה עליהם לבנות מחיצה כיון שהיזק ראיה שמיה היזק., שאלה הרא"ש היא מדוע התנא במשנה מדבר על מקרה שאין בחצר דין חלוקה ומדובר שהשותפים רוצים לחלוק, היה ניתן לכתוב באופן פשוט יותר. השותפין שחלקו את החצר, שמקרה זה כולל בין שיש בחצר דין חלוקה ובין שאין בה דין חלוקה שאז חובה עליהם לבנות כותל מדין היזק ראה. תשובת הרא"ש יש חידוש במקרה אותו כתבה המשנה "השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר". החידוש הוא שלא יכול אחד לומר מה שהתרציתי לחלוק היה רק לחלק את החצר ללא מחיצה, אלא כיון שרצה לחלוק חובה עליהם לבנות מחיצה מדין היזק ראיה. פסיקת ההלכה - הרא"ש מביא את דברי הרי"ף שפסק כלישנא בתרא (מחיצה=פלוגתא) שהיזק ראיה שמיה היזק. כיון שעל מ"ד מחיצה גודא יש שאלות רבות ואף שתרצה הגמרא את כולם, מדובר בתירוצים דחוקים. ואף רבי יוחנן ורב אשי דנים לפי לישנא בתרא משמע שזו הלכה, וכך קיימא לן בכל הש"ס שהיזק ראיה שמיה היזק. יום יטוב