אם סיכמתי אם מישהו שיבוא לקנות ממני מוצר ושכחתי לומר לו שכל הקודם זוכה ולפני שהוא הגיע לקנות אמרתי לו שהמוצר כבר נמכר ושאין לו מה לבוא, כמובן שהוא לא שילם לי מראש כלום. האם אני חייב למצוא מוצר זהה למכור לו? האם יש לו קיניין במוצר שלי רק על פי זה שסיכמתי איתו שהוא יכול לבוא לקנות?

שלום וברכה, לכתחילה אדם שסיכם עם חברו שימכור לו דבר ולבסוף מכר לאדם אחר, מוגדר כמחוסר אמנה (היינו שלא התנהג בנאמנות). וכך נפסק בשו"ע (חו"מ רד סעיף ז): "הנושא ונותן בדברים בלבד, הרי זה ראוי לו לעמוד בדבורו אף על פי שלא לקח מהדמים כלום, ולא רשם ולא הניח משכון. וכל החוזר בו, בין לוקח בין מוכר... הרי זה ממחוסרי אמנה, ואין רוח חכמים נוחה הימנו". אבל אם עבר ועשה אין עליו חיוב מהדין, אך ראוי לפצות את חברו או לפייסו בדברים. ובפד"ר - ירושלים (ב עמוד לח) הסתפקו האם ראוי שיפצה את חברו: "והנה בדין זה של מחוסרי אמנה יש להסתפק האם עיקרו הוא דין איסור, והוא דין שבין הנתבע לשמים, או שהוא דין שבין הנתבע לתובע, ונפ"מ אם ראוי לנתבע לפייס את התובע עד שימחל לו, שאם זו תביעה שבינו לבינו, למרות שאין זו תביעה ממונית, מן הראוי לירא שמים שיפייס את התובע, משא"כ אם נאמר שזה דין שבינו לשמים משום שלא עמד בדיבורו". אך בשו"ת צמחח יהודה (ה, סד) כתב שיש לפייסו בדברים או לפצותו. בברכה,