ראיתי את השיעור הזה של הרב שמואל אליהו: https://www.yeshiva.org.il/midrash/32502 השאלה שלי, ידוע שלא אומרים תחנון ביום שמת בו רבו, כי יום זה גדול וחשוב מאוד, בין השאר כי הצדיק עולה בו דרגה נוספת בשמים, וכו וכו, אז למה אומרים תחנון ביום ירידת הגשמים שהוא חשוב לא פחות?

א. "ידוע" זה אינו מוסכם כלל ועיקר, ואדרבה רבים רבים לא נוהגים כך. לראיה, יום הסתלקות רוב גדולי ישראל הקדמונים - מהאבות ועד לראשונים, כולל נביאים ואנשי כנסת הגדולה, תנאים ואמוראים וכו' ועוד - אינו ידוע לנו ולא הותיר רישומו לדורות, כך שכנראה "הנהגה" זו מאוחרת למדיי. ב. לא לנו "למדוד" מה ה"חשיבות" שמביאה לאי-אמירת תחנון, והאם בכלל ב"חשיבות" הדבר תלוי, על אחת כמה וכמה בשנה בה הגשמים מגיעים כסידרם וכדרך הטבע. לעומת זאת, גשמים שאחר עצירת גשמים - חלילה, אכן משמחים ביותר ונאמרת על כך ברכה ייחודית (שו"ע או"ח סי' רכא). ג. לא למותר להוסיף ולציין שב"ה זכינו, וחכמה שחנן בה הקב"ה את בריותיו הביאה להמצאת מיתקני התפלה משוכללים, ואלה הורידו משמעותית את מקום "חשיבות" ירידת הגשמים הטבעיים ואת המצוקה - חלילה - בהיעדרם. ד. לבסוף יודגש ש"תחנון" היא תפילה חשובה ביותר, ולא על נקלה תבוטל האמירה, אלא רק בהתאם להלכה פסוקה.