בתהילים קמו ה מופיע הפסוק: שברו על ה אלוקיו. זהו הפרק הנקרא בפסוקי דזמרה לאחר אשרי. מופיעה המילה שברו המנוקדת ב-ש שמאלית (כמו סברו). ראיתי שמופיע בספר הזוהר פרשת ויקהל (דף קצח ע"ב): "אל תקרי שברו (ב-ש שמאלית) אלא שברו (ש ימנית). דניחא להו לצדיקיא לתברא גרמיהו ולאתברא תבירו על תבירו וכלא על ה אלוקיו". אם כן לכאורה יש לקרוא ולהגות מלשון שבר (ש ימנית). האם יש להגות כן? האם מי שהוגה כך יצא? האם שני המנהגים נכונים וניתן להחליף ביניהם? כיוון שמשמעות ההגיה משנה את פירוש המילה? ויש ההוגים מתוך הרגל את ה-ש הימנית (מלשון שבר), האם יש לתקנם או נכון הם עושים?

לשואל, שלום וברכה! בוודאי יש לקרוא בש' שמאלית, במובן של תקוותו, ויש לתקן את הטועים. דברי הזוה"ק הם רמז, שמצורת הכתיב ניתן לשמוע רעיון נוסף, אבל אין פירוש הדבר שכך יש לקרוא. יש לכך דוגמאות רבות בחז"ל, כגון במסכת אבות פרק ו משנה ב: "והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות, אל תקרא חרות אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה". האם יעלה על הדעת שמי שקרא בתורה 'חירות' יצא ידי חובתו? וראה 'הכתב והקבלה' שמות יב,יז: "ושמרתם את המצות. אל תהי קורא את המַצות אלא המִצְות כדרך שאין מחמיצין את המצות (רש"י ממכילתא). מבואר מזה שאע"פ שדורש המקרא ב'אל תקרי' מכל מקום אינו מוציא המקרא מידי פשוטו, דאם לא כן, מאחר שדרש המצה למצוה באל תקרי - היאך חזר ואמר כדרך שאין מחמיצין את המצות? והנה בכל מקום שדרשו רבותינו ב'אל תקרי' כבר ביארו המחברים שאין כוונתם לשנות הקריאה... אלא ודאי כוונתם: אל תבין במקרא זה שמירת המצות לבד, כי אם גם שמירת המצוות".