שלום, השאלה היא שהמקור בתורה שהעתקתי אומר שביאה עושה את האישה לאישתו. אני אפילו מתחרט שהשתמשתי במילה קונה או מקנה כי זה לא מופיע בתורה ובמשנה. ולא משנה אם זה פנוי ופנויה שעשו מעשה חד פעמי או שזה איש ואישה שחיים ביחד שבזה ודאי כבר כוונה לאישות שהרי הם חיים ביחד וזה השאלה הבאה, לגבי כוונה בביאה, גם בתורה וגם במשנה הראשונה בקידושין לא כתוב ביאה בכוונה שהיא תהיה אשתו אלא כתוב רק ביאה. או כסף או שטר או ביאה. ודרך אגב גם מקור מהתורה לכסף ושטר לא מצאתי. שהרי יש מחלוקת פוסקים על זוג ידועה בציבור שחלק מהפוסקים לא מצריכים גט לזוג כזה שמתגרש ואפילו כשהיתה חתונה בנימוסיהם של חילונים מסברא שהם לא דתיים ולא כיוונו למצוות פרו ורבו או לעשיית מצוות התורה של הקמת משפחה שגם לא קיימת בתורה, פשוט קיים איסור אשת איש וכך נוצרת משפחה. או שהכווונה של אותם פוסקים היא לכוונה לקיים מצוות השם, לא זוכר בדיוק, אך כל זה אותו עניין והתורה והמשנה לא דורשים כוונות כאלו. ואם אפילו נניח שצריך כוונה בביאה, הרי פשוט שיש פה כוונה בזוג ידועה ונישואים בנימוסיהם שהרי ייחד אותה לו, וגם אם הם ביחסים פתוחים רח"ל מה שנקרא, שהולכים עם אחרים על הצד בהסכמה הדדית, עכ"פ ייחדה לו ואשת איש, וזה אם צריך כוונה אבל כפי שכתבתי לא ברור מאיפה צריך כוונה מהתורה. ואם הרב יגיד שכוונה צריך מדרבנן, הרי בכל זאת מהתורה היא אשת איש כי כתוב רק "ביאה" (משנה)/ "ובעלה" (תורה) כנ"ל. אולי יש עוד פסוקים.. ורבנן לא יכולים לסתור את התורה ולהגיד שהיא לא אשת איש בלי כוונה, שלא קיים בתורה ואפילו במשנה, לפחות אני לא מצאתי, לזה אפילו זכר. זה שכתוב "אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זימה" (ויקרא יט, כט) או "לא תהיה קדשה.." (דברים כג, יח) זה לא אומר שאם זנו לא הופכות לאשת איש. אדרבה, הפסוקים האלו מדגישים שביאה עושה את האישה לאשת איש ואין אפשרות לחיי הפקרות בשביל הנאה או כסף. וממש לא מוכרח שרומז לכך שצריך כוונה לאישות שאם לא כיוון לאישות נחשב לזנות. לכן מוכרח להיות פסוק ברור שביאה צריכה כוונה. ולכן השאלה הנוספת, זה הפנויות החוזרות בתשובה (גם חרדיות מבית) אחרי שנבעלו חד פעמי או כמה פעמים או חיו ביחד או אפילו היו ידועות בציבור יש להם זוג (טבע הוא שמייחדים זה את זו לעצמם ואישות הוא ואף אחד לא יודע לאיזה זמן ומן הסתם שרוצים שיצליח לתמיד גם חילונים וגם גוי וגויה ואפילו חבר וחברה בבית-ספר) ואומרים להם שלא צריכות גט, לא אלו ולא אלו ולא אלו ויוצאות לשידוכים ומתחתנות כשע"פ התורה והמשנה הן כבר אשת איש וצריכות גט. וגם אם צריך כוונה, אי אפשר לדעת מה היה אצלם, אם היתה כוונה או לא, זה בלתי אפשרי וזה אפשר להאריך הרבה מאוד, כל המקרים האפשריים. בפשטות מייחדים זה את זו לעצמם כנ"ל. לכן אשמח מאוד אם זה לא ככה ויש מקור לפטור מגט במקרים הנ"ל שכנ"ל גם אם צריך כוונה אי אפשר לדעת בוודאות ורוב שכיוונו לאישות - להיות ביחד ואולי להביא ילדים ולהקים משפחה כי ככה עושים וודאי זה נמצא בכוונתם. מקור מהתורה, מקור ששווה בתקפותו למקור שביאה עושה את האישה לאשת איש. איפה כתוב בתורה, איך דרשו חז"ל - תלמוד. תודה רבה

שלום כל קנין או חלות זקוק לכוונת קנין. בלעדיו הוא לא חל. קידושין מצריך הסכמה של האיש והאישה שהקידושין יחולו אם רק רוצים להיות ביחד אין זו כוונה מספיקה. רש"י (קידושין דף מד/א) כתב: "קידושין דמדעתה - דבעינן דעת המקנה". רש"י (יבמות דף יט/ב) כתב: "קדושין דעלמא- "והלכה והיתה לאיש אחר' (דברים כ"ד, ב) - מדעתה משמע". קיימים שני דינים ב'דעת אישה' בקידושין: א. דעת מקנה - דין כללי בכל דיני התורה. ב. דין ייחודי במעשה הקידושין. יום טוב