מה המקור שאומר שהכלי צריך להיות אדום בליבון?

שלום וברכה, אכן לא הוזכר שהכלי צריך להיות אדום. בגמרא (עבודה זרה עו.) מובא שהחום הנצרך לליבון הוא עד שישיר קליפתו. ובירושלמי (עבודה זרה פ"ה הט"ו) מובא גדר אחר שצריך שיהיו ניצוצות ניתזין ממנו. וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך (תנא ד) שצריך שיהיו ניצוצות ניתזין ממנו. והמשנה ברורה (ס"ק כט) הוסיף או שישיר קליפתו העליונה. למעשה דעת הגר"מ פיינשטיין שאם הכלי מגיע ל371 מעלות צלסיוס, זה נחשב ליבון חמור (הגעלת כלים עמ' תמה). הרחבה: ראה ספר הכשרות (פ"ג, הע' קח) בשם השו"ת יד נתן והגר"ש וואזנר שלוחות אסבסט הצריכות ליבון, כגון ששימשו להכנת פיצה, ואפילו בחום 300 מעלות אינן מתאדמות, אבל כשבאות במגע עם דבר אחר שורפות, נחשב הדבר כליבון. לגבי מספר המעלות שנצרך לליבון חמור - ראה בספר 'דור המלקטים', לרב שטילרמן (חלק איסור והיתר, סי' תנא, עמ' 1938) שהביא כמה שיטות: א. הרב פפויפר (דרך כוכב עמ' שי) סבור שצריך חום בין 350-400 מעלות. ב. הרב הלפרין סבור שצריך 450-480 מעלות. ג. האור יצחק סבור שדי ב200-250 מעלות. וביאר ש"כל ענין הליבון הוא לשרוף מה שבלוע בו ולפעמים גם את הממשות. והנה קח לך אוכל כמו לחם או דבר אחר ותניחנו בתנור בארבע או חמש מאות מעלות (מאתים או מאתים חמישים מעלות צלזיוס) ותניחנו שם למשך שעה בערך, לענ"ד בודאי האוכל ישרף". וכתבנו למעלה כדעת הגר"מ פיינשטיין, וכך כתב בהליכות מועד (פסח עמ' נו), וזה כעין השיעור של הרב פפויפר הנ"ל.