אני משרת תקופה ארוכה בתוך אזור רצועת עזה, מתי עלי לברך הגומל בסוף המלחמה או בכל יציאה לחופשה לביתי?

בשאלתך נדון בשתי נקודות בהלכות ברכת הגומל: א. אלו הולכי דרכים מברכים הגומל?. ב. ומתי לברך? א. נחלקו בכך הפוסקים: לדעת הרמ"א - הולכי דרכם ממדינה למדינה ואילו לדעת השולחן ערוך - בכל דרך יש סכנה פוטנציאלית ולכן לברך הגומל על כל דרך שמברכים תפילת הדרך - בנסיעה של 72 דקות אך מוסיף השולחן ערוך - במקום סכנה מברכים גם על פחות מפרסה (מנסיעה של 72 דקות) ולכן לכל הדעות צריך לברך הגומל לאחר יציאה מסכנה גם שהמרחק הוא קצר. ב. האם לברך בסוף המילואים או בכל יציאה - מובא שהשטים באוניה ועוצרים במקומות שונים יברכו בסוף הנסיעה, אבל כאן תכלית הנסיעה היא הגעתו לביתו. ולכן יברך בכל יציאה לביתו לכל העדות. לסיכום: בכל יציאה לבית מאזור עזה, גם הנכנסים ככוחות לוגיסטיים יברכו הגומל בכל יציאה לביתם. "ואתה על במותימו תדרוך" ( מקורות - שולחן ערוך ריט, א,ז נושאי כלים שם, הערות איש מצליח על סעיף א, חזון עובדיה - שהגיע למחוז חפצו יברך)