שלום כבוד הרב, במסגרת העבודה שלי אני אחראית על שעות העבודה של עובדים, אני המנהלת שלהם. העובדים חתומים בחוזה שללא אישור של המנהל הם אינם יכולים ואינם מורשים להישאר ולעבוד שעות נוספות. יש לי עובד מסויים שכמה וכמה פעמים התרעתי בפניו שלא יעבוד מעבר לשעות ואם יעבוד לא יקבל על כך שכר (חייבת לציין שמעולם לא הורדתי לו שעות, רק "איימתי" בכדי שלא יישאר מעבר). כמובן שהעובד נשאר ועובד, אינו מתבטל. האם מבחינה הלכתית יש היתר להוריד לו על השעות הנוספות שעבד ללא אישור? אחרי שהוא מודע לכך שאני לא מאשרת לו להישאר אם אני לא מודעת לכך.

כלל הלכתי ידוע בדיני ממונות המופיעה בתלמוד הוא "בדבר שבממון תנאו קיים" פרוש הדבר שכל תנאי בדיני ממונות שהותנה בצורה נכונה, מועיל ובעל חלות הלכתית, ביחסי הממון בין שני האנשים המוטבים של התנאי. לאור הנ"ל נראה שאם את השליחה/בעלת הסמכות מטעם המעסיק מול העובד מתנה ומפרשת שאין עבודה בשעות נוספות אזי אין צורך לשלם על שעות אלו. נוסף על כך נראה שאף מנהג המדינה הקיים במדינת ישראל מכיר בכך שקיום שעות נוספות בעבודה נתון להחלטת המעסיק ולא להחלטת העובד. לאור הנ"ל נראה שאין צורך לשלם לעובד שעבד מדעתו שעות נוספות בעוד שנאמר לו הדבר במפורש שאין לעבוד בשעות אלו. יש לעיין מה יהיה הדין כאשר העובד השביח נכסי המעסיק בשעות נוספות אלו האם יוכל לדרוש תשלום מסויים מדין יורד לשדה חבירו שלא ברשות, הן מצד ההלכה והן מצד מנהג המדינה