שלום רב, אני בערך בגיל 18 ועוד לא גדל לי כל כך זקן, אך אני מגלח את השפם ואת השיער שיש מעט מתחת לשפה התחתונה (המאונך לזקן). רציתי לשאול עם אלו מכונות גילוח אני יכול להתגלח באזורים הנ"ל, וכן בכלל באלו מכונות היום אפשר להתגלח ללא בעיה הלכתית?

שלום וברכה, אסור מהתורה להתגלח עם תער. אך מותר להתגלח עם מספריים כעין תער (שולחן ערוך יו"ד קפא י). הרבה פוסקים הסבירו שההבדל בין תער שאסור למספריים שמותר הוא באופן פעולת החיתוך. תער מפני חדותו חותך את השיער סמוך לעור. מה שאין כן מספריים שאינן חותכות לבדן את השיער אלא כאשר שתי המתכות עוברות זו על זו הן חותכות את מה שביניהן. לפי זה הרבה פוסקים הורו שמבחינה עקרונית מותר להשתמש במכונות גילוח שהרי פעולת החיתוך במכונה דומה למספריים. אין הסכינים חותכים את השיער (הרבה פעמים המתכות החותכות אינן חדות בכלל), אלא השערות נכנסות לרשת והמתכות מסתובבות והשערות נחתכות בין הרשת למתכות. למעשה יש לבדוק את המכונה ולראות שאכן הסכין לא נוגעת בעור. הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה בודק בשיטה זאת: מורחים דיו על גב היד, מייבשים ומעבירים את המכונה בלחץ 'רגיל' של גילוח. אם הדיו דהה - סימן שהסכינים שפשפו את העור, ופסול. ומסרו שכך החזון איש והרב שלמה זלמן אוירבך בדקו. כך מכון צומת בודק. לכן אפשר לקנות מכונות עם אישור של מכון צומת. יש מחמירים ואומרים שבמכונות הרגילות יש חשש של איסור תורה של גילוח בתער. זאת משום שלדעתם האיסור של גילוח בתער נמדד לפי התוצאה. מכיון שבתוצאה הפנים חלקות לגמרי הרי שיש כאן השחתה כמו של תער. כדי לצאת ידי דעתם צריך לקנות מכונה מיוחדת שניתן אחר כך להרגיש את השער (הרב אלישיב ועוד). ניתן לקנות כאלו בהשגחת הרב מרדכי גרוס ועוד. אך כאמור ניתן לקנות בהשגחת מכון צומת. וכך נוהגים רוב האנשים המתגלחים שלא מחפשים מכונה שמשאירה קצת שיער שניתן להרגיש. הרחבה: עיקר המחלוקת היא אם גילוח בתער נמדד במבחן הפעולה או בתוצאה. וכך כתב התשובות והנהגות (ח"א סי' תנט): "ונראה שתלוי בגדר השחתה מהו האם תלוי בראית עין וא"כ גם כאן לא נראה שער כלל ולכן דינו כהשחתה ממש ואף שאינו בתער כיון שלעין נראה דמשחית אסור כדין תער שתלוי בהשחתה, ואם תלוי במציאות ולא לפי ראיית העין, כיון שהעליון והתחתון חותכים ביחד כמספרים ולא התחתון לבד אינו כתער, ואף אם במקרה התחתון חותך י"ל שאינו מתכוין ואין שם פסיק רישא". וחזר על דבריו התשובות והנהגות גם בח"ה סי' רסד. בין המחמירים: הקול מבשר (ח"א יח-יט), קובץ תשובות (ח"א לב), שבט הלוי (ח"ב קה, ח"ד צו) תשובות והנהגות (שם, אך הדגיש שיש רק חשש דאורייתא ולא ודאי), חזון איש (מובא בשבט הלוי ותשובות והנהגות. אם כי בהליכות שלמה תפילה, עמ' יא מובא שהחזון איש בדק אם המכונה מוחקת דיו, ולפי זה הזון איש היה מהמקילים, וביצחק ירנן המובא ביביע אומר ח"ט יו"ד י הביא שהחזון איש התיר חלק מהמכונות ע"ש, ולשון הארחות יושר ערך 'הדרת פנים' שהחזון איש החמיר בזה מאד "בכל מיני מכונות". בין המקילים: הגר"מ פיינשטיין (מסורת משה ח"א יו"ד קצח-קצט, מגד גבעות עולם ח"א עמ' צד-צו, ושוב ח"ד עמ' קנח, מובאים שם דברים תקיפים ביותר על מי שכתב ספר לאסור את הגילוח ועשה מזה תעמולה נגד ההיתר להתגלח, ולהאשים את כל הציבור בעבירות של אלפי לאוין דאורייתא, והגר"ד פיינשטיין העיד שמעולם הוא לא ראה את אביו כועס כמו שכעס על אותו מחבר שרצה לאסור, והגר"ד פיינשטיין אמר שנפשו של המחבר בסכנה אם לא יפסיק את התעמולה נגד היתר הגילוח, ע"ש שבסוף המחבר הנ"ל חזר בו מהתעמולה, וזכה אחר כך ללדת הרבה בנים לאחר שלא זכה לכך במשך שנים), עיין עוד בהמשך בדעת הגר"מ פיינשטיין. הרב מרדכי אליהו ("למעשה צריך לבדוק כל מכונה, ולא כל חברה! בהפעלתה על היד. אם המכונה מגרדת את עור היד - אסור להשתמש בה ואם לא – מותר" - שיעור קול צופייך, ויחי תשנ"ח בחלק של "שאלות המאזינים"), דברי יציב (יו"ד סא, אמנם סיים: "ואני לא באתי אלא ללמד זכות על ישראל ולהציל העולם מאיסור לאוין ח"ו מדינא דשו"ע המחבר והרמ"א, ומ"מ יש לנהוג כמקובל לנו מאבוה"ק ע"פ האריה"ק [בשער המצות פרשת קדושים] וספרי קבלה שלא לגלח כלל, ובזה יומשכו רחמים וחסדים על כלל ישראל אכיה"ר"), יביע אומר (ח"ט יו"ד י, אם כי בצורה מסוייגת וז"ל: "מסקנא דדינא כל איש שיכול לגדל זקנו או לתקנו במספרים שלא כעין תער, תבא עליו ברכה, אבל אלו שאינם יכולים, הן מפני סיבות של פרנסה, הן מפני שעלול לגרום הדבר לעורר מחלוקת בבית, ומגלחים זקנם במכונת גילוח חשמלית, יש להם על מה שיסמוכו, ובלבד שיזהרו שלא להדק את המכונה אל עור הפנים, כדי שלא יעקר השיער משרשו, ובספר מרן הבן על מרן האבא (עמ' 170) העיד בנו הרב יצחק יוסף שאביו אמר לו שאם לא שהרב פראנק התיר הוא לא היה יכול להתיר, והמליץ לבניו לא לסמוך על ההיתר של מכונת גילוח), הרב בן ציון אבא שאול הקיל (כמובא ביביע אומר שם), אמרו בשם מרן הגר"א שפירא שאמר שנהגו להקל ואם לא נביאים הם בני נביאים הם (מובא בקובץ גבורות שמונים עמ' תרפו במאמרו של ידידי הרב מיכאל רוזנפלד). סברות נוספות להקל כתבנו שעיקר נקודת המחלוקת היא אם גילוח בתער נמדד בפעולה או בתוצאה כפי שהבאנו מהתשובות והנהגות. יש להוסיף שנאמרו סברות אחרות להקל: בשעת הגילוח ממש נשאר חלק מהשיער אלא שחוזר ונכנס לבשר ונעשה חלק כתב הגרש"ז אוירבך בשו"ת מנחת שלמה (מהד' תשנ"ט, ח"ב סי' צז אות ו ובמהד' תשס"ה לכאורה ליתא): "מצד הסברא נראה דכיון שמוריד את כל השער ונשאר חלק כמו בתער ה"ז אסור, כיון דדרך גילוח בכך ... אך טעמא דמספקא לי הא מלתא הוא מפני שבאמת חלוק טובא מתער, כי התער מוריד ממש את כל השער שבולט מהבשר ואילו במכונת גלוח מוכרח תמיד להשאר משהו, ומה שנראה חלק כמו בתער הוא משום דדרך של מכונת גלוח להוציא חלק מהשער שטמון בתוך הבשר – אפשר לקרותו שורש – לחוץ, ומאותו השער שפיר נשאר מקצת בשעת הגלוח אלא שאח"כ הוא חוזר ונכנס לתוך הבשר, ולכן נראה הבשר חלק ממש כתו בתער. ומספקא לי טובא מי אזלינן בתר סוף שנעשה ממש חלק כמו בתער, או בתר שעת גילוח ובההיא שעתא הרי נשאר מקצת מהשער בחוץ ]...[ ולכן איני יודע להורות בזה לא להיתר ולא לאיסור". עכ"ל. וביביע אומר (שם) הביא סברא זאת וקלסה, וז"ל: "והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך בשו"ת מנחת שלמה ח"ב (סי' צז אות ו) כתב סברא להקל בזה... ושפתים ישק. ועכ"פ כשאינו מהדק המכונה על עור הפנים יש לסמוך על סברא הנ"ל להקל". מכונת גילוח אינה חותכת אלא כותשת את השערות בספר "מגד גבעות עולם" (עמוד צה) כתב בשם הגר"מ פיינשטיין להתיר הגילוח אף במכונות החדישות, משום שאופן הגילוח במכונות אלו בשיטת טחינת וכתישת השער, ולא חיתוכו, ולא נאסר הגילוח אלא בתער שחותך השער מעיקרו וכו'. ושם (עמוד צו) כתב שפעם נשאל הגר"מ פיינשטיין, מתלמיד חכם אחד, אם יש צד להחמיר במכונות גילוח החדישות, שלא כפי ההיתר שלו, וענה לו, שהוא כמו אותו הצד להחמיר שלא לחתוך חלות בשבת משום קוצר... והוסיף, שהגר"מ פיינשטיין לא רצה לכתוב בספרו את ההיתר בגילוח המכונות האלה, מטעם שאף שאין כאן איסור השחתה, מכל מקום צורת היהודי הוא רק עם זקן. וכתב על זה בתשובות והנהגות (ח"ה רסד): "ומיהו שמעתי בשם הגרמ"פ זצ"ל שדעתו דכיון שבתער ה"ה משחית בחיתוך הסכין, לכן כל שמשחית השערות שלא בדרך חיתוך אף אם דרכו בכך אינו דומה לתער ומותר, והיום יש מכונות גילוח שהסרת השער נעשית ע"י טחינתו (שסכין אחד דוחק השערות ע"ג הסכין השני ומשפשפם עד שנטחן ונופל), וד"ז צריך בירור מקיף במציאות, וכל זמן שלא נתברר ראוי לחשוש שאסור, שספיקא דאורייתא לחומרא. וכן גוף הסברא להתיר אינה מוכרחת ושפיר י"ל שכל דבר שרגילים להשחית בו השער הוא בכלל תער (ורק מלקט ורהרטני שאין הדרך להשחית בו מותר), ואכמ"ל וקשה להקל באיסור תורה". ובספר מגד גבעות עולם (עמ' קנח) כתב שהגר"מ פיינשטיין היה מתיר את השימוש במכונת גילוח לכתחילה דווקא אם אין שם סכין עם להב חד כעין תער. וכך כתב לי נכדו הרב יעקב טנדלר שליט"א כתשובה לשאלתי אם סבא שלו התיר כל מכונה ואם הזהיר שלא ללחוץ חזק: "אני אישית שאלתי את הסבא זצ״ל על מכונת גילוח שקניתי. הוא בקש שאפתח את המכסה ואתן לו אחד הסכינים המסתובבים במכונת הגילוח. הוא לקח הסכין והעביר אותו על זרועו במקום השיער לבדוק אם יש ביכולת הסכין הבודד לגזור שיער. ואז אמר לי, ״אתה רואה שזה לא יכול לחתוך שיער כסכין (תער) רק בפעולה של מספריים , ולכן מותר להשתמש בו כמכונת גילוח בלי פקפוק״. הוא לא הגביל את אופן השימוש בשבילי". לענ"ד לפי זה ראוי לבדוק כל מכונה אם היא חדה ומסוגלת לחתוך כפי שהגר"מ פיינשטיין עשה. במכון צומת לא בודקים אם הסכין חדה (כך כתב לי הרב פרל ראש מכון צומת). ובכל זאת משמע קצת שהגר"מ פיינשטיין לא ראה נקודה זאת לעיכובא, שהרי לא מצאנו שקרא לציבור לבדוק דבר זה. ובמסורת משה (שם) דן קצת באריכות שמותר להתגלח, ולא יתכן שהציבור עושים איסורים, ולא מוזכר שם שדווקא אם הסכין לא חדה מותר. ואם היה איסור של גילוח בתער כאשר הסכין חדה, לכאורה יוצא שהציבור הרחב שלא בודק כן עושה איסורים, וצ"ע. הצעתי לרב יעקב טנדלר את הטענה הנ"ל, שאולי לדעת סבא שלו הגר"מ פיינשטיין אין ממש קפידא אם הסכין יכולה לחתוך. וכתב לי הרב טנדלר: "אני אמרתי לך ״מעשה רב״ וגם אבי מורי זצ״ל נהג כמוהו לבדוק הסכין של המכונה על שערות זרועו בין לאנשי קהילתו, בין לתלמידיו, ובין למשפחתו. אני לא זז משמועתי". עכ"ד. שוב מצאתי עדות נוספת בעניין דעת הגר"מ פיינשטיין בספר זקניך יאמרו לך (עמ' ס') : "כשהראיתי למרן (הגר"מ פיינשטיין) מכונת גילוח, כדי שיפסוק עליו אם היא אסורה משום תער, הסיר את הכיסוי העליון, ונתן אצבעו על הסכינים החותכים את השערות, והניע את אצבעו אנה ואנה, ואמר: "דו זעסט עס שנייט נישט" [-אתה רואה, זה איננו חותך], והתיר להשתמש בה. גדר תער שיכול לחתוך שערות רבות בבת אחת כתב הרב שבתי רפפורט על פי הגדרת הכתב וקבלה שגדר תער הוא שיכול בבת אחת לחתוך הרבה שערות, מה שאין כן מספריים שאינן יכולות לחתוך הרבה בבת אחת. לפי זה רוב המכונות גילוח מותרות. אך כתב על זה היביע אומר (שם) וז"ל: וראיתי הלום בקובץ תחומין (כרך יג עמוד ר) במאמרו של הרה"ג רבי שבתי הכהן רפפורט שהאריך בנ"ד, וכתב להסתמך על מ"ש בספר הכתב והקבלה (ויקרא יט כז)... אולם לדעתי עיקר יסודו להשען על סברת הרב הכתב והקבלה, להתיר גילוח הזקן במכונת חשמל, אינו מחוור כלל, מכיון שדברי הכתב והקבלה הם היפך דברי התוספות והראשונים בגדר תער וכמ"ש בעצמו, ע"ש. גזירת הכתוב שתער אסור ומספריים מותרות גם אם משחיתות כתב היביע אומר (שם): "גם הלום ראיתי בקובץ החשמל בהלכה (עמוד קמג), שהביא בשם הרב ר' אליהו וייספיש בבטאון של בני הישיבות בשם קול הישיבה (חשון תשל"ב) שכתב, שמדיוק הלשון בגמרא (מכות כא א) "הוי אומר זה תער" מוכח שתנאי הגילוח שיש בו השחתה אינו קובע בדין זה, אלא נועד לגלות שם הכלי שאסרה אותו התורה להשחתת הזקן דהיינו תער. ולאחר שלמדנו שהדין הוא "תער" דוקא, יש להתיר מספרים גם באופן שיש בהם השחתה, וצ"ל שבזמן מתן תורה לא היה סוג מספרים המשחיתים מלבד התער. וגם אח"כ שנתחדש כלי גילוח שיש בו השחתה בדומה לתער, אלא שיש לו תבנית מספרים, אין איסור לגלח בו אלא בכלי ששמו תער דוקא. וצ"ע. עכת"ד. אך היביע אומר דחה דבריו וז"ל: "ולא מצאתי טעם בזה, דאטו תער כתיב באורייתא, כל גילוח שיש בו השחתה אסרה תורה. ושאני מספרים כעין תער שאין בהם השחתה, שאינו נוטל השיער מעיקרו ושרשו. וכמ"ש התוס' נזיר (מ ב). הא אם יש בהם השחתה אסור. וכן תפסו כל האחרונים". מכונה דינה כמלקט ורהיטני כתב הרב נחום אליעזר רבינוביץ (מלומדי מלחמה קכב) שגדר תער הוא שיכול לחתוך שערות ארוכות. מכיון שמכונת גילוח לא יכולה לחתך שערות ארוכות דינה כמלקט ורהיטני המותרים. ועיין בגבורות שמונים (עמ' תרפג, הע' 47) שפקפק בדבריו. דעת הגרש"ז ומכתב מנכדו הרב אהרן גולדברג עיין לעיל שהמנחת שלמה כתב סברא להקל במכונות גילוח, והיביע אומר שיבח את סברתו. ובספר ועלהו לא יבול (ח"ב עמ' ע) מובא שהגרש"ז לא הכריע, אך ציין שהגר"מ פיינשטיין התיר, ושרבבות יהודים דתיים מתגלחים במכונות גילוח (ומשמעות דבריו היו שהמתגלחים במכונה בהחלט יש להם על מה לסמוך ע"ש). שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א באיזה מכונות מותר להשתמש ואמר שאם משאירים קצת שיער אפשר. שוב מצאתי שדברי הגר"א נבנצל מובאים גם בספר ועלהו לא יבול (שם) ששמע כן מהגרש"ז. אך עיין שם שהגרש"ז לא אסר כנ"ל. לפי זה יתכן שכוונת הגרש"ז הייתה שאם מרגישים את השיער זה בטוח בסדר, ואפשר שזו גם כוונת הגר"א נבנצל, שיש למגלחים על מה לסמוך, אך כדי שיהיה מותר לכתחילה יש להשאיר שיער שניתן להרגיש). שאלתי את הרב אהרן גולדברג נכדו של הרב שלמה זלמן אוירבך אם זכורים לו דברים שאמר סבו הגרש"ז אוירבך זצ"ל לגבי גילוח במכונה, ואם סבו מחה במתגלים. וכתב לי הרב אהרן כך: "רובא דרובא של בחורים בישיבת קול תורה התגלחו. מעטים היו משתמשים באבקה שקראו לזה בזמנו "מישעי", והשאר במכונות גילוח. לפעמים בחורים היו מביאים לו מכונת גילוח לשאול אם מותר להשתמש בזה לא העיר כלום על עצם הסרת הזקן. אני זוכר שלקח עט ועשה קו בכף היד שלו, הפעיל את המכונה על היד וניסה להוריד את הקו עם המכונה, וכשזה לא הצליח להסיר את הצבע שעל היד אמר שבמכונה כזאת אין בעיה להשתמש". עכ"ל. דעת מרן הרב קוק בשו"ת אורח משפט (או"ח סי' קכח אות נג) כתב: "גילוח הזקן הוא חטא גדול ועובר על כמה לאוין, עכ"פ המגלחים ע"י המאשינקע /מכונת גילוח/ ראוי להשאיר קצת עקרי השערות שלא יהי' כעין תער, וה"ה המגלחים במספריים". אולי יש לדייק מלשונו "ראוי" שלא קבע מסמרות בעניין. ובתמונה של תלמידי ישיבת מרכז הרב בזמנו רואים שהיו מגולחים כמו בשאר הישיבות. [הרבה בחורי ישיבות היו נוהגים לגלח את זקנם כמו ישיבת ראדין בזמן החפץ חיים, ישיבת חברון ועוד, כמובא בספרים מסורת משה (שם), מגד גבעות עולם (שם), מלומדי מלחמה ועוד. וראה בתשובות והנהגות (ח"ה סי' רסד) שכתב: "ובזמן האחרון פרסמו גדולי ההוראה וראשי הישיבות כאן בארץ ישראל, שכל המגלח במכונה עובר באיסור תורה, ואסרו את כל מכונות הגילוח. ולא ידעתי מה נשתנה היום, והלוא לפנים גילחו תמיד גם בני ישיבות כן, רק ב"ה אכשור דרא"]. ועוד כתב באורח משפט (סי' לד) להסתייג מכך שקצבים יהיו מגולחי זקן וז"ל: "אבל אותם הקצבים החדשים לא ידעתי טיבם כלל, והכרת פניהם אינה מעידה על נאמנותם כ"כ, ורע עלי המעשה מאד שקצבים מוכרי בשר כשר יהיו מגולחי זקן". ובאגרות הראיה (ח"ב סי' תסו) כתב שאין הכרח לפי הקבלה לא לגעת בזקן באופן המותר, וז"ל: "וסוּפּר שנשאל הגר"ח מוואלאזין בעת חפיפת זקנו בערב שבת קודש, מאחד מצדיקי תלמידיו: "רבי זוהר", והשיבו: "עיין בזוהר שלי". ובפתוח התלמיד הנ"ל הזוהר, מצא שכתוב בגליון על המאמר "וי למאן דאושיט ידוי בדיקנא" (נשא קל) תיבה אחת: "בתער", והכוונה גלויה, שהיא על שליחות יד באופן האסור, כמו "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו". ומכל מקום ראוי להודות, שהחוש הישראלי ביופי מסכים לגידול הזקן, ומתוך כך הוא מנהג כשר במקום שנהגו להחמיר". עכ"ד הראי"ה קוק. דבריו באגרת הנ"ל הובאו ביביע אומר (שם) יחד עם הרבה מקורות בשאלה אם יש חשש על פי הקבלה לגעת בזקן. והביא מהחתם סופר שהרמ"ע מפאנו היה מגלח זקנו, והפוסקים דנו בכך ע"ש. ועיין בשו"ת מנחת אשר קורונה (סי' יג) מה שכתב בזה. ובזבחי הראי"ה (עמ' מא) הביא שיש אומרים בשם האר"י ז"ל שיש הבדל בעניין גילוח הזקן שלא בתער בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, ע"ש. ועיין ביביע אומר (ח"ט יו"ד י אות ג) מה שכתב על זה. האם יש חשש בחוקותיהם לא תלכו בגילוח זקן? כתב המנחת אשר (ויקרא סי' מא אות ו): "דהנה כתב החת"ס בתשובותיו (או"ח סי' קנ"ט) לדון אודות המנהג שנהגו רבים מאחב"י שמגלחים זקנם, אם יש במנהגם זה משום חוקות העמים, וכתב שם להשיב דאין בידינו לקבוע שמתחילת מנהג זה ויסודו במעשי העמים, אחר שמלפנים הילכו אף בני העמים בחתימת זקן, ושמא נתחדש הדבר בכרם ישראל ובמנהגי העכו"ם בו בעת, ולא למדו זה מזה. ועיי"ש שהעיד דהמקובל האלקי רמ"ע מפאנו נהג בגילוח זקנו ולא הותיר שער בזקנו כלל, ומוכח שאין בו איסור. ובאמת כד מעיינינן בדבריו נראה לכאורה, דלא פסק להיתר כי אם משום שאין בידינו לקבוע ששורש הנהגה זו מן העכו"ם, אולם אם אמת הוא דמן העמים בא, אף בזמנינו שנהגו בזה רבים אסור הוא משום חוקותיהם, עיין היטב בדבריו. ומאידך בתשובות בית שלמה (יו"ד ח"א סי' קצ"ז) כתב דפרטי לבוש שנהגו ישראל ללובשם, אף אם יסודם במנהגי העכו"ם, מ"מ משנפרץ הדבר ומצוי הוא בקרב שלומי אמוני ישראל, לא שייך לומר בו שיהיה אסור משום חוקות הגויים, ואפשר דיש יותר טעם להתיר בזה, באופן שאף אם מנהג העכו"ם היה זה, מ"מ עתה אין אוחזין בזה המנהג כלל, ונותר הוא ביד ישראל כמנהגם לחוד, ודו"ק". עכ"ד המנחת אשר. ובמסורת משה (ח"א עמ' רצז) מובא שהגר"מ פיינשטיין אמר לאחד שחיבר ספר נגד הגילוח וז"ל: "ולא שייך לומר כמו שטענת שמי שמתגלח עובר על ענין של חוקות הגוים כמו שהזכרת איזה ספר שלכתחילה אסרו מטעם זה שהלא באירופה הגוים הלכו בלי זקן והגלחים דוקא עד היום ברוסיה וכו' הולכים עם זקן". ע"ש שהגר"מ פיינשטיין העיד על עצמו שהוא מעולם לא התגלח, וטוב לגדל זקן, אלא שאין איסור בדבר. כל טוב!