שלום הרב הראבד (ברכות מד א בדפי הרי"ף) כותב שלא אומרים את ברכות הראייה בשם ומלכות בגלל שהן לא קבועות, שהרשות בידו אם לראות או לראות, ובדומה לזימון שלפעמים קיים ולפעמים לא, שהשלושה יכולים להחליט לאכול לבד. ע"כ. ולכאורה מה הטענה פה? הרי כל ברכה שאינה ברכת המצוות נתונה בידו של האדם. הוא יכול להחליט אם לאכול ולברך או לא לאכול ולא לברך

שלום וברכה, נראה שברכות הנהנין שונים במהותם ובגדרם מברכות הראיה. שהרי אסור לאדם שיהנה מהעולם הזה בלא ברכה, וכאילו מועל בהקדש וכאילו גוזל את הקדוש ברוך הוא (ברכות לה). לכן גם לדעת הראב"ד שברכות הראיה הם רשות ואין צריך לברך בשם ומלכות, ברכות הנהנין הם חובה לומר בשם ומלכות, שהרי יש איסור לאכול בלי ברכה, והברכה מתירה את האיסור (ראה רשימות שיעורים לגרי"ד סולוביצ'יק ברכות לה. מנחת אשר דברים סי' כא אות ב).