ראיתי שהגר"א פוסק כמו בירושלמי שעל בורא נפשות חותמים ברוך אתה ה חי העולמים. מהו היתרון בכך? שהרי גם ככה אין מלכות בחתימה

שלום וברכה, לא צריך לחתום בה עם לשון מלכות משום שבתחילת הברכה כבר מזכירים בה מלכות, כמו בברכת מעין שלש ובעוד ברכות שפותחים בשם ומלכות, וחותמים בלי מלכות. למעשה לא נוהגים כדעת הגר"א בעניין זה (מ"ב רז ה), ואין לשנות (ערוך השולחן ס"ג). הרחבה: אפילו בברכה הסמוכה לחברתה לא חותמים במלכות כמו בתפילת שמונה עשרה (ראה מ"ב ריד א). לגבי חתימה בברכת בורא נפשות, ראה מה שכתב בזה מרן הראי"ה קוק בספרו מצות ראיה (סי' רז).